חשוב לדעת

כדאי לדעת

חשוב לדעת

מלטה היא אי קטן ופסטורלי הנמצא בין סיציליה לבין לוב ותוניסיה, באי המיוחד הזה תמצאו מעבר לנופים יפהפיים של מפרצים בצבע תכול וטורקיז, אשר צלולים כמו כדור בדולח, הרבה היסטוריה הספוגה בערב רב של תרבויות מגוונות.
הפוסט מתואר כמו יומן מסע כאשר בכל יום ביקרנו בחלק אחר של האי.

10/5/2011 – יום שלישי
נחיתה רכה במלטה הגעה למלון דולמן שנמצא בעיר חוף הנקראת ” בג’ימה” אשר באזור קווארה.
לאחר צ’ק אין במלון והעברת החפצים שלנו לחדר הצופה על המפרץ היפה של “בג’ימה” ועל כמה איים קטנים הנשקפים מבעד לחלון החדר, יצאנו באוטובוס מיושן וצהוב ,מתקופת אנו באנו, שנסע לעבר אזור וולטה. ירדנו באחת התחנות בסלימה והתרשמנו מהנמל הימי היפה ומהסירות שעוגנות בו לאחר מכן המשכנו בנסיעה לוולטה שהיא בירת מלטה. ההיסטוריה “מדברת מתוך הקירות” וזה מדהים, מרכז העיר מלא במוזיאונים תקופתיים ובמבנים עתיקים.

היינו בשני מוזיאונים: state palace – זהו ארמון המספר את סיפורם של אבירי מלטה (nights of malta).
המוזיאון כולל תמונות דקורטיביות ברוח התקופה הכוללת את לבוש האבירים. וגובלנים שהגיעו היישר מוורסאי.
המוזיאון השני שהוא חביב למדי נקרא : ” palace armory” – מוזיאון שמשקף באופן הכי מוחשי ואמיתי את כלי הנשק שהיו כאן בשימוש בשנת 1565, בתקופת המרד הגדול באימפריה העותמאנית, בקרבות אילו נלחמו האבירים בכלי הנשק שמוצגים כאן מאחורי ויטרינות שקופות. במוזיאון הוקרן סרט המתאר בפרוטרוט את התקופות בהם עברו שליטים ודתות שונות במלטה וכיצד זה השפיעה על אופיו של האי.
לאחר יום ארוך , מתיש , אך יש לציין מעניין ומעשיר למדי – חזרנו למלון באוטובוס שהוא כלי תחבורה מרכזי כאן.

11/5/2011 – יום רביעי
היעד – האי גוזו, לקחנו אוטובוס שעבר ממש בתחנה סמוכה לבית המלון שלנו ונסענו לכיוון נקודת המעגן של מעבורת
שתשיט אותנו לגוזו. קנינו כרטיסים ,ועלינו אל המעבורת הענקית שהעמיסה בנוסף לאנשים גם כלי רכב ומשאיות אשר עושות את דרכן לאי גוזו. לאחר נסיעה שמלווה בים שטוח כמו שולחן  בצבע כחול עז, הגענו לאי הקסום -גוזו.
זהו אי יפהפה בעל נופים פראיים ומפרצים מרהיבים , שטחו של האי קטן מאוד, אך לא חסר בו מה לראות.

התחלנו את הסיור שלנו על האי במצודה (Citadel)- זוהי מצודה מהממת וגבוהה אשר צופה על כל האי.גם כאן כמו בכל חלקיה של מלטה ישנם שני מוזיאונים מרכזיים שאני באופן אישי ממליץ עליהם: אחד הוא מוזיאון המדע -מוזיאון המכיל תצוגה של בעלי חיים שחיו באי לפני מאות שנים. והמוזיאון השני הוא מוזיאון פולקלור המשקף את אורח חייהם של המתיישבים באי בימים עברו הכולל לבוש, מתקנים חקלאיים , בתים וכדומה.
משם עשינו את דרכנו, באוטובוס, אל אחד המקומות באי שהם בגדר חובה, abzur window – זהו סלע עצום עם חריץ ענקי במרכזו אשר הים מבצבץ מתוכו. חזרנו לתחנה מרכזית ומשם לקחנו אוטובוס נוסף לכיוון המקדשים העתיקים , בדרך לשם נפגשנו בשתי תיירות חביבות אשר סיפרו לנו שיש אטרקציה מיוחדת במינה באחד הבתים באזור, מערה הנקראת Ninio- Cave  לאחר התברברויות לא מעטות ברחובות הכפר, גילינו את הפלא , זוהי מערה שנמצאת מתחת לבית של אחת מזקנות הכפר, מסתבר שהסבא שלה חיפש באר עם מים ובטעות מצא מערת נטיפים שהפכה לאטרקציה בתשלום.

12/5/2011 – יום חמישי 

עלינו על אוטובוס אשר עובר באטרקציות המרכזיות בעיר, אתה משלם על כרטיס חופשי ואתה יכול לרדת ולעלות כמה שאתה רוצה במהלך יום אחד, החלק העליון שלו פתוח וצופה לים בהרבה נקודות. נקרא “Malta seeing sight” , האוטובוס שצבעו אדום , עצר בהרבה נקודות תיירותיות מרכזיות בעיר כך שהוא למעשה מרכז אותם עבור המטייל באי לבחירתו של כל תייר לפי תחומי עניין. באנגלית זה נקרא “hope off hope on” ,אנחנו ישבנו בחלק העליון של האוטובוס שזה כלל רוח קרירה ונעימה בפנים  וגם הסבר בליווי קולי בכל נקודה.
עצרנו בנקודה מעניינת ” גני סאן אנטוניו” – מדובר בגני מלוכה עתיקים מרשימים ומטופחים מאוד, עם פריחה ססגונית ועתיקות. תחנה אחרת שעצרנו בה היא “mosta” – זוהי עיירת חוף קטנה אשר סבלה מהתקפות רבות ומקרי ביזה של שודדי ים .עוד מקום חוויתי ומאוד אותנטי הוא הכנסייה של מוסטה- זוהי כנסייה ענקית אשר הותקפה במהלך מלחמת העולם השנייה נפל לתוכה טיל שלא התפוצץ ונותר עד היום בתוך הכנסייה. שהגענו הכנסייה הייתה סגורה , אבל חזרנו מאוחר יותר ונכנסו אליה – בהחלט מרשים מאוד. פרטים על שעות פתיחה בלינק :  “The Miracle Church of Mosta”.

עוד מוזיאון מעניין מאוד במלטה הוא ה -” dungeon” – זהו מוזיאון תת-קרקעי אשר שימש את ראשי המסדר (Grand- Masters) נוצרים אשר היו שליטים צבאיים באי , המוזיאון מכיל מיצגים של המקום בו כלאו אנשים לצורך עינוי והריגה של אנשים אשר פגעו בדת הנוצרית או או עשו עבירות דתיות (אינקביזיטורים). סמוך נמצאת כנסיית פאולוס הקדוש.

משם המשכנו עם האוטובוס האדום לעיר רבאט, זוהי למעשה בירתה העתיקה של מלטה, בה ניתן לראות כנסיות ומערות קבורה ומבנים עתיקים. את היום שלנו קינחנו ב “golden bai ” – זהו חוף ים יפהפה עם חולות זהובים, לאחר סתלבט לנגד הים היפה והענוג, עצרנו בקרבת מוסטה ושם לקחנו אוטובוס לכנסייה (לסגירת פערים).

13/5/2011- יום שישי 

דרום מלטה – נסיעה מפרכת וארוכה הכוללת החלפה של שני אוטובוסים, אחד לוולטה והשני לכפר הסמוך למערה הכחולה

“Blue Gareto” – ירדנו במעלה ההר אל חוף הים, לנגד עיננו התגלה מחזה מדהים של טבע בתפארתו : מערות וצוקים הנושקים לחוף הים ונדמה כי עושים יחד אהבה…לקחנו סירה קטנה ממונעת ,עם מדריך(שהוא גם השיט את הסירה) יחד עם עוד מספר תיירים, תחילה הוא הכניס אותנו למערה הראשונה שבה ניתן לראות המים בצבע טורקיז, כתוצאה משבירת קרני האור בכניסה למערה. שנכנסו לתוך המערה פנימה , המקום היה חשוך לחלוטין, ששמים את היד בתוך המים ניתן לראות שצבען הופך לירוק -כחול זוהר. תופעה ייחודית למקום.

השייט לקח אותנו למערה גדולה ויפה במיוחד הנקראת ” “Blue Gareto” – יעד תיירותי מפורסם מאוד במלטה. בחזור החלטתי לקפוץ למים שהיו כל כך צלולים שממש רואים את המעמקים, הם היו קפואים ושקשקתי שיניים ברררר…
מהמים ראיתי את שלומית אוכלת להנאתה בננות גדולות וגם קצת מדוזות שהיו במים לא הרחק ממני.

חזרנו במעלה ההר – איזו עלייה יא -רבי.. למזלנו הגענו בדיוק בזמן לאוטובוס, התנשפנו בכבדות , משם חזרנו לתחנה מרכזית התייבשנו שם עוד כחצי שעה עד שהגיע קו 27 או 127 הגיע ולקח אותנו למרסשלוק – עיירת דייגים ציורית – היה שם נהג מעצבן ששם את רגליו על ההגה ופשוט נרדם, לאחר המתנה מייגעת הגיע נהג אחר ולקח אותנו למוזיאון שנקרא ” Ghar Dalam” – זהו מוזיאון מאובנים לפני 100,000 שנים והוא כולל מאובנים של בעלי חיים כגון: היפופוטם, פיל ננסי ושאר ירקות..

לאחר מכן בהמלצת המקומיים פסענו ברגל לכיוון מרסשלוק , הבטיחו שזה ייקח 15-20 דקות, בפועל לקח 45 דקות, אבל לא נורא ללכת לאורך רצועות חוף חלומיות במזג אוויר אביבי ונעים.
בסוף הגענו לכפר הדייגים מרסשלוק לנגד עיננו נפרס נמל ימי עם סירות דייגים רבות צבועות בירוק, כחול ,אדום. לאורך טיילת הנמל מסעדות דגים רבות ופיצריות, מזכיר קצת את יוון , התושבים המלטזים אדיבים ונעימים מאוד, השפה שלהם מלטזית מיוחדת במינה זה שילוב של איטלקית וערבית גם יחד – תרבות מעניינת שספגו התושבים כאן.
אכלנו להנהתנו פיצה עם פירות ים,כגון: צדפים ,שרימפסים ושאר חיות ים…הפיצה הייתה קשה כמו מצה בפסח אבל פירות הים חיפו על כך והותירו טעם טוב ..לאחר סייסטה מול הרגוע והשלו, שמנו פעמינו לכיוון תחנת האוטובוס ולא תאמינו את מי פגשנו שם??? את האדון הנהג הישנוני ,רק שהפעם במקום לישון הוא נהג כמו טייס על הכביש ,במזל הגענו בשלום לוולטה, חזרנו למלון עייפים ורווי חוויות לאחר הליכה מפרכת ברחבי מלטה, לאחר אמבטיה חמה בחדר, סעדנו את נפשנו בחדר האוכל של המלון שלנגד עיננו פרוס הים במלוא הדרו..

14/5/2011- יום שבת 

את היום האחרון ניצלנו לשייט נחמד מסלימה- מפרץ מנואל, שייט חלומי ביאכטה קטנה עם הסבר של תושב מלטזי מקומי בעל מבטא אנגלי- טיפוסי, כנראה שהאנגלים ששלטו כאן קרוב ל-180 שנה הצליחו להטביע את חותמם על התושבים. במהלך השייט עברנו דרך Creeks – אילו הם מפרצים קטנים שבכל אחד מהם עולם ומלואו, חומות ענק שנבנו ע”י שליטי וולטה בשנים 1545-1565 , כדי להגן על העיר מפני הפולשים הרבים שהיו פה.
קצת היסטוריה: בשנת 1565 היו פה התורכים שניסו לכבוש, במשך חצי שנה, את האי מידי אציל בשם “לה וולט” שעל שמו קיבלה וולטה- עיר הבירה את שמה, לה וולט היה אסטרטג מושלם ותוך שימוש בלוחמה פסיכולוגית ושימוש במידע פנים של עריקי הצבא הטורקי, הוא הצליח לגרש אותם ולמנוע את כיבוש האי ע”י הטורקים.
עד שנת 1798 הייתה זו תקופת רנסנס עבור מלטה, הוקמו :כנסיות ,בתי מרחץ, מבצרים מרשימים ,גני בארוק, נמלים עתיקים שנשמרו עד עצם היום הזה ועוד. בשנת 1798 הגיע נפוליאון בונפרטה למקום, בשנתיים ששלט כאן הוא מירר את חייהם של התושבים עד אשר הגיעו האנגלים, סילקו אותו ושלטו כאן עד 1964 , ביום זה קיבלו המלטזים עצמאות אחרי שנים רבות של כיבוש בידי זרים, ובשנת 1974 הפכו באופו פורמלי לרפובליקה עצמאית.
מתקופת שלטונם של הבריטים(שהיו האחרונים) – ניתן לראות שרידים של בתי חולים עם מעליות לחוף הים, זאת בכדי לפנות חיילים בריטים שנפצעו ,במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1930 שימש המקום כמעגן לצי המלכותי הבריטי.וכן בסיס צוללות בריטי ועוד אתרים מיוחדים ומוסדות שנשתמרו מתקופתם.

בשייט גם ראינו את שלושת הערים העתיקות של מלטה :סנגאלה  (Senglea)ויטוריוסיה (Vittoriosa) קוספיקואה (Cospicua).שלושת הערים הללו קרויות על שם החומות העתיקות הסובבת את מלטה. משם חזרנו למלון לבטן גב של כמה שעות בים ובבריכה המחוממת , אכלנו במסעדה מקומית באחד הרחובות , שם אכלתי את האוכל שמסמל את מלטה ” ארנבת צלויה בגריל” האמת שלא נפלתי..אפשר לשלב בטיול למלטה אי נוסף הסמוך אליה ונחשב חלק בלתי נפרד ממלטה – האי קומינו.

לסיכום : מאחר שהרבה עמים הגיעו לאי זה הנמצא במרכזו של הים התיכון , הוא ספג תרבויות רבות , היו פה הרומאים ,הפיניקים ,הבריטים, עותמאנים ואפילו הצרפתים, במקום יש מבנים מכל מיני תקופות והרבה מה לראות בייחוד לחובבי היסטוריה ונופים. וכן אפשר גם קצת בטן גב בחופי הים של האי הציורי הזה והאיים סביבו גוזו וקומינו.

מסלולים נוספים באיזור

דילוג לתוכן