נכתב ע"י יגאל שלהבת – תייר מתמיד וצלם טבע ונוף
יצאנו מעיר הבירה של מונטנגרו , פודגוריצה לכיוון עיקול פאבלובה ע"ש העוגה המפורסמת. הנופים חלפו מחלונות הרכב ומזג האוויר צחק אלינו. כביש M2.3 לכיוון צפון היה הדרך שווייז בחר ואנחנו נהנים. הכביש די חדש ונעים לנסוע בו. הלוואי שככה ימשיך חשבתי מתוך חשש מוצדק מהדרכים באזורי הטבע של הארץ הזו.
בשלב מסויים, קריינית הווייז התריאה על פניה שמאלה וכשהתקרבנו היה נדמה לי שהיא טעתה כי לפנינו היתה סמטה לחצר, או ככה זה היה נראה. זו היתה תחילתה של הדרך שברגע של שכרות מישהו קרא לה דרך. וזו היתה רק ההתחלה. שביל העיזים הזה התפתל בפיתולים מפחידים לכיוון התהום, ללא שוליים ובטח ללא מעקה וצמרמורת היתה התחושה שליוותה אותי. הנוף המרהיב שנשקף מלמעלה לא גרם לי להתאהב בדרך אלא להזהיר את כל מי שמעוניין לצפות בעיקול פאבלובה, למצוא דרך חלופית שאמנם קיימת.
בימי מפות הניר זה לא היה קורה כי הייתי רואה את הפיתולים ומחליף באחרת….ראו פירוט בפסקה על אגם שקאדר.
שלוש פעמים ביקרנו במונטנגרו. מרגישים כמו בבית. מזג אויר נעים, הרבה ים, שפע של אתרי טבע והסטוריה. מתאים לכל תייר. מחירים לא יקרים, מסעדות טובות, שרות נהדר וארץ נקיה והישראלים רצויים.
בקיצור נמרץ : מונטנגרו היתה פרובינציה רומית ועברה תהפוכות רבות. נשלטה ע"י הטורקים,הסרבים, ההונגרים ועל ידי הוונצייניים ומי לא. משנת 1918 – 1990 היתה חלק מיוגוסלביה. השתתפה במלחמת האזרחים האכזרית אבל למזלנו אנחנו שוכחים מהר. משנת 2006 הפכה לעצמאית.
כ 450,000 תושבים מאכלסים את הארץ שבירתה פודגוריצה ופרנסתם בעיקר על התיירות המתפתחת. האוכלוסיה מעורבת כאשר בצפון המדינה יש יותר קרואטים וסרבים ובדרום מוסלמים.
הרבה חופי ים ,הרים, הסטוריה ,שמורות טבע, נהרות ואוכל טוב ולא יקר. ואזהרה אחת, לכל אורך חופי הים האדריאטי יש מושבות מפותחות של קיפודי ים, המפגש איתם לא סימפטי.
המפרץ הקסום מכונה הפיורד הדרומי של אירופה וניתן לכתוב עליו הררי מילים אבל הביקור במקום ישאיר אתכם עם פה פעור. זהו פיורד אמיתי בצורת משפך שמתנקז לעיר באותו השם. הרים גבוהים מסביב הם חלק מקבלת הפנים. בצד המזרחי יש מספר עיירות וממולן שני איים קטנים.
Kotor קוטור – העיר העתיקה שלה נוסדה בימי-הביניים והיא שמורה במצב טוב. העיירה תוססת ומלאת תיירים ואפילו יותר מידי, בתי קפה ומסעדות. מעל העיר מתנשאת מצודת סאן ג'ובאני ועדיף לטפס אחה"צ, בעיירה עצמה קתדרלות, כנסיות ומוזיאונים למי שאוהב את הז'אנר. בכל בוקר מגיעות אוניות עד לשערי העיירה ונשפכים מתוכן אלפי תיירים שמתפזרים בסביבה.
ולכן עדיף להגיע אחה"צ אחרי שאותם תיירים חוזרים לאוניות ואז ניתן לטייל בנחת על החומות ולהשאר ללילה לחגיגה האמיתית. עשרות בתי קפה ומסעדות עם אוכל רבגוני עם מוסיקאים ששרים ו/או מנגנים, כיף. ומי שממש מתעניין ימצא בעיירה גם חנויות זולות ואפילו קניון קטן עם הסחורות המוכרות שבקניוני העולם.
אם יש לכם זמן אז כדאי להקיף את המפרץ, אמנם זה לוקח הרבה זמן בעיקר בגלל הכבישים הצרים והעצירות הרבות לתצפית על הנוף. וכך מגיעים לטיוואט ולפורטו מונטנגרו, המרינה המפונפנת לבעלי היאכטות הגדולות והמחירים התואמים. במקום מוזיאון של חיל הים עם כלי נשק וצוללות שחלקן נראות מוכנות לקרב.
אנחנו לקחנו שייט מהמזח בקוטור לכיוון הכניסה לפיורד שעליו הגנו שלוש מצודות ימיות מפני הטורקים ומפיראטים. אחת מהן, ממולה שהיתה גם בית כלא הופכת פניה והופכת לבית מלון. במהלך השייט נכנסים למערה כחולה וקופצים למים ובהמשך נכנסים לפירי צוללות מהתקופה הסובייטית. ניתן לעשות את השייט בסירת מרוץ או בניחותא עם ארוחה ופינוקים. ההפרש הוא בזמן ובמחיר. כדאי לשים לב למנזר שממוקם בפתחת החלק המרכזי של המפרץ בשם Our Lady of Angels ויבין למה אני מדגיש אותו.
מי שמתעקש לנוף פנורמי מומלץ לנסוע לתצפית יפה על העיר והמפרץ שמתאפשרת בנסיעה בכביש המתפתל מעל העיירה קוטור לכיוון הכפר נייגושי והר לובצ'ן. במהלך הדרך ניתן לעצור ולהשקיף על הנוף המרהיב של העיר ומפרץ קוטור. אזהרה: הכביש אינו מיועד לרכי הלב ומחייב ריכוז וזהירות מיוחדת.
מצפון לקוטור נמצא את Perast פראסט, כפר דייגים רגוע בעברו עם מסעדות ובתי קפה ונהנה משילוב בין חוף הים לארכיטקטורה של פעם. כיום נכבש הכפר ע"י בתי מלון מהודרים ומאבד בקצב את האוטנטיות שלו. החניה במעלה הכפר עם שאטל נוח למרכז. ממול לכפר מצויים האיים סנט ג'ורג' ו"גבירתנו של הסלעים" וניתן להגיע אליהם בהפלגה קצרה מהמזח המקומי. העיירה שווה ביקור ביום וגם בלילה ובכל ביקור נחשפים מראות שונים. בכפר ריזן הצפוני לפרסט התגלו פסיפסים מהתקופה הרומית והם מוצגים לציבור המתעניינים.
דרומית למפרץ מגיעים לBudva – בודווה היא עיר קטנה השוכנת לחוף הים עם רצועת חוף מזמינה. העיר העתיקה בנויה על חצי אי ומוקפת חומה ובתוכה סמטאות ציוריות ורחובות צרים עם שלל מסעדות, פאבים וכנסיות. לא לוותר על ביקור במצודה וסיור על החומות. מסביבה חופי רחצה ובסמוך, שוכנת המרינה ובה יאכטות בכל גודל כשביניהן ספינות וסירות דייגים. האטרקציה במקום היא פסל הבלרינה המשקיפה על העיר וכל מי שיכולה מנסה לחקות את הרקדנית. העיר משמשת גם ריכוז לבתי מלון מרובים שמהם ניתן לצאת לטיולי כוכב עצמאיים או עם נהג מקומי בהזמנה מראש.
עיירה קטנה דרומית לבודווה עם חוף נחמד ואי קטן ממול. מסעדות ובתי קפה על הטיילת הקטנה והמשופצת. שווה ביקור ביום ובערב.
אי קטן שהפך לכפר מבוצר ע"י הרפובליקה הוונציאנית במאה ה-16 וייעודו היה להגן מפני פלישת הטורקים. בהמשך הפך למקלט לשודדי הים האדריאטי. כיום האי מחובר ליבשה ע"י גשר חול צר שרוחבו משתנה בהתאם לגאות והשפל. המקום נהפך למלון מפואר והכניסה מיועדת לבעלי האמצעים שיכולים להרשות לעצמם להתפנק במקום.
Petrovac נמצאת רק 18 ק"מ דרומית לבודווה, ולדעתי זו העיירה הכי כיפית עם נמל ומצודה וונציינית. ליד החוף מסעדות ובתי קפה לרוב. כדאי להגיע אחה"צ לפני השקיעה ולקחת שייט קצר למערה הכחולה המקומית ולאיים הקרובים ולקנח בארוחה טובה לכל טעם, לצלילי מוסיקה בינלאומית שרובנו מכירים. גם פטרובאץ קרובה לכל האטרקציות במדינה וניתן לקבוע בה מרכז לסיורי כוכב.
Bar – בר היא עיר נמל היסטורית עם עיר עתיקה שמורה מימי הביניים שנקראת Stari Bar – סיור בחלק הזה מגלה מקום מעניין עם אמת המים שהובילה מים לתוך העיר. לאחרונה נעשו שיפוצים בעיר והנגשה לתיירים. ההליכה בסמטאות המרוצפות אבן והדוכנים המזרחיים נותנים את התחושה כאילו הטורקים עוד בסביבה ולא במקרה זו השכונה המוסלמית. בעיר החדשה יש את הנמל הצבאי של חיל הים המונטנגרי ז"ל עם סטילים אכולי חלודה. הלכתי לראות אבל חששתי לצלם. לך תדע?
אולצין היא העיירה הדרומית ביותר במונטנגרו וייחודה בנמל ובמצודה הענקית שלידו. אפשר לטייל בעיר העתיקה, להסתובב בין הדוכנים ולאכול שישליק ושווארמה בסגנון המזרחי המוכר לנו. גם חופים ארוכים יש בשפע עם עפיפונים. בנהר הסמוך ניתן לפגוש ביתנים מעניינים של דייגי מכמורות שפורשים את רשתם ללא הצורך לצאת לים. בשעה 12 יש את קריאת המואזין למאמינים אבל זה מוכר לנו מהבית.
אגם שקאדר הוא אחד מאגמי המים הגדולים באירופה ובעל מגוון רחב של סוגי צמחייה, בעלי חיים וציפורים. בלב האגם עובר הגבול בין מונטנגרו לאלבניה. בצידו הדרום-מערבי של האגם ניתן למצוא מספר איים קטנים עם מנזרים, וחורבה שהיתה בית כלא לשעבר. בקצה האגם ישנם כפרי דייגים ואחד מהם הוא רייקה קרנויביצה, עם גשר ציורי, מסעדות וחדרים להשכרה. הדרך לשם עוברת דרך עיקול פאבלובה שהוא עיקול כמעט מושלם בנהר ושווה בהחלט נסיעה (בדרך ראויה – ראו בפתח הכתבה). נקודת המוצא לאגם היא הכפר Virpazar שמכונה "עיירה על שלושה גשרים".
ומשם מומלץ לקחת שיט למרות שיש מקומות נוספים לשייט כזה. שלוש פעמים יצאנו לשייט ונהנו מחדש בכל פעם. יש מסלול דרומי וצפוני שהוא מגוון יותר ועשיר במראות הציפורים ובמרבדי הנמפאות הבלתי נגמרים כמו גם עופות המים. אנחנו נתקלנו בקורמורנים ושקנאים מרשימים. ניתן לצאת לשייט ארוך יותר עד לקצה אבל מן הסתם מחירו הרבה יותר יקר, אבל גם צבר החוויות יהיה שונה.
לפני או אחרי השייט כדאי לעלות עם שאטל חינמי למצודה המשופצת שמעל לכפר וירפאזר, להתרווח במרפסת עם בקבוק יין ולהשקיף על הנופים המרהיבים שנפרשים מסביב. גם בירה או קולה בסדר….מי שמעוניין לחפור במידע על האגם ימצא שפע אתרים מעמיקים באטרקציות המקומיות. באופן אישי מצאנו מגורים על האגם שכללו ארוחת ערב מונטנגרית טיפוסית וגם ארוחת בוקר מעניינת, ואם נתעלם מהיתושות אז היתה חוויה מקסימה. ובהזדמנות זו כדאי להביא לכל טיול דוחה חרקים.
דרומית לבירה פודגוריצה (שהיא עצמה לא מרשימה במיוחד). נמצא את מפלי "הניאגרה" המונטנגרית המרשימים ולידה מסעדה נחמדה ומוצלת. בגמר הארוחה כדאי ללבוש את בגד הים ולהתקרר בתוך הנחל .
ממשיכים לפארק הלאומי דורמיטור ובדרך עוברים את Tara Bridge גשר גדול עם קשתות מעל נהר הטארה , בזמן מלחמת העולם השנייה פוצצו אותו הפרטיזנים (בעזרת המהנדס שתכנן אותו שנלכד אח"כ והוצא להורג במקום וניתן לראות את האנדרטה לזיכרו). ניתן לגלוש ליד הגשר באומגה שמכונה Zipline וכן לעשות רפטינג בקניון.
Žabljak ז'אבליאק – מלכת הפארק שיושבת בשמורת דורמיטור. משמשת כבסיס יציאה לאטרקציות שבסביבה. ביישוב יש תחנת דלק עם משאבה אחת (שזה אומר שחייבם לתדלק בכל מצב) אבל עם שפע של בתי מלון ומסעדות.
ליד העיירה נמצא ה"אגם השחור" שהוא אחד מ-18 אגמים קרחוניים בפארק הלאומי דורמיטור. האגם השחור הוא הנגיש והמתוייר יותר לפעמים בהגזמה . גם רכבל יש בסביבה למרות שהוא מתפקד רק מתחילת יולי וניתן לעלות ולהשקיף על הסביבה. משם אפשר לצאת לטיולים בסביבה, ברגל באופניים או בג'יפ ,הכל תלוי בגיל, בתקציב ובחשק.
Manastir Ostrog מנזר חצוב בסלע ,חלקו העליון של המנזר היא מצודה הקבועה על צוק סלעי כמעט אנכי, ובעמק שלמרגלותיה שוכנים מבנים נוספים השייכים למנזר ומספר כנסיות. יש לשים לב שהדרך לשם אינה קלה אבל למרות זאת מגיעים תיירים רבים למקום.
– Herceg Novi הרצג נובי, היא עיירת חוף שנמצאת בכניסה למפרץ קוטור ולמרגלות הר אורג'ן. הרצג נובי נודעה בכינויה קסטלנובו ושרידי ההסטוריה מצויים במבצרים בעיר בהם Kanli Kula Espanola וליד החוף אל Forte Mare (מצודת הים). לעיר רצועת חוף עם מסעדות ובתי קפה.
רוב דרכי מונטנגרו נגישים ברכב רגיל וכדאי לשכור רכב מהארץ עם ביטוחים מתאימים. אם מתכוונים לעבור לארץ אחרת אז חשוב להצטייד במסמכים הדרושים. יש מכמונות מהירות ויש שוטרים בכבישים . כדאי לנסוע לפי חוקי התנועה. הווייז מתפקד אבל לא מתעדכן כפי שרגילים מהארץ. ניתן לשכור רכב עם נהג לטיולים פרטיים ולחלקם תמצאו נהגים דוברי עברית.
חגיגה לעיניים ולא יקר. על כשרות אין מה לדבר. מרכולים בכל מקום וכדאי להצטייד למפרע.
יש בתי מלון לכל כיס, יש את בוקינג ודומיו ויש Airbnb. בהזמנות מהסוגים האלה הגענו לפנינים שלא היה עולה בדעתנו לחפש שם.
יורו נחשב למטבע מקומי ותמיד רצוי שיהיה גם מזומן לכל מקרה. יש מקומות לינה שדורשים במזומן בלבד.
מונטנגרו משופעת באתרי טבע ושמורות טבע. חלקן נגישות יותר וחלקן מאתגרות יותר ולכל אחת עונה מועדפת. שרותי ההצלה במקומות נידחים בעייתית ויש לנקוט בצעדי זהירות המתבקשים. יש טיולי ג'יפים ויש טיולים רגליים עם מדריכים. חשוב לבדוק את תחזית מזג האויר ואת זמינות שרותי החירום בסביבה למקרה הצורך.
National Park Prokletije - שמורת טבע הררית. רכס פרוקלטייה שבין אלבניה לקוסובו ועד מונטנגרו. במקום זנים מגוונים של צמחים, ביניהם 50 אנדמיים לשמורה זו.
Biogradska Gora – הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה הינו הפארק הקטן ביותר מבין הפארקים הלאומיים במונטנגרו אשר ממוקם בצפון מזרח המדינה. ממוקמת בסמוך לעיירה קולאשין. שטח הפארק כ 50 קמ"ר וכולל בתוכו יער גדול, פסגות ושישה אגמים קרחוניים. אחד מהם Lake Biograd – הקפת האגם מרתקת והיער מגוון ומעניין. ההליכה בשביל הליכה אינה קלה בגלל שורשי העצים שבדרך.
Piva Lake – אגם נוסף הוא אגם פיווה, זהו אגם מלאכותי שקרוב לגבול עם בוסניה והרצגובינה. האטרקציה התיירותית העיקרית הינה נקיק הפיווה שבנהר הפיווה. בקצה האגם מצוי סכר עם מערכת הידרו אלקטרית לייצור חשמל.
ראוי לציון מיוחד הוא קניון נבידיו, – קניון נבידיו מיועד למיטיבי לכת וכולל הליכה וקפיצה לתוך המים מגבהים שונים. Nevidio Canyon
קניון מרשים, האחרון שהתגלה באירופה, עם ערוצי נחל צרים ודרמטיים שהם מקור משיכה למטפסים.
Lipa cave – מערת נטיפים יפה וייחודית עם מסלולים באורך של כ 2.5 ק"מ המערה מתאפיינת בזקיפים ונטיפים פראיים ושווים את הטרחה בהגעה לשם.
מונטנגרו- מדינה מומלצת לטיולים. קרובה יחסית לישראל, אנשים חביבים, מחירים זולים. זו מדינה שמקיפים אותה מדינות מעניינות נוספות כמו בוסניה הרצגובינה, אלבניה, ועוד.אבל מונטנגרו מספקת הרבה אטרקציות מכל סוג. מבטן גב בשפת הים, אתרים הסטוריים, אוכל טוב והמון טבע. מה עוד צריך?
מי שרוצה לנסוע כדאי לו להכנס לאתר המצויין "מונטנגרו שלי – המדריך המלא למטייל" ויקבל מידע מעמיק יותר המאורגן לפי האזורים המיועדים לסיור. אבל יש אתרים רבים נוספים ולפני הנסיעה כדאי לחקור לעומק .
כדאי להכין אטרקציות ומסלולים בגוגל Maps, לייצא אותם דרך ווטסאפ ולפתוח בmaps.me שהיא אפליקציית נווט אופליין שאין מחייבת חיבור לרשת למעט הורדת המפה בחינם לפני הגישה למקום. אפליקצייה זו שימושית בעיקר למקרים שאין התחברות לרשת או שרוצים להגיע לנקודה שאינה מוכרת בווייז. ואם כבר רשת, אז ניתן לעשות תוכנית חיבור נתונים ושיחות מהארץ שהיא אמנם יקרה, אבל יעילה ומאפשרת תקשורת מרגע הירידה מהמטוס ויש אפשרות לרכוש כרטיסון סים מקומי ולהתחבר דרכו במחיר זול.
הארות והערות ענייניות מתקבלות בברכה: shalhevet1@gmail.com
© הן לכתבה והן לתמונות יש זכויות יוצרים. העתקה של הכל או חלק מאושרת רק לאחר אישור מראש מהמחבר.
בברכה: יגאל שלהבת
תייר מתמיד וצלם טבע ונוף
בפנייתכם אלינו נא ציינו בגוף ההודעה לאיזו אטרקציה / מסלול וכדומה, אתם מעוניינים במידע או סיוע.
