תפריט
הגענו לכרתים בפעם השנייה , אחרי שביקרנו בצד המערבי ומאוד נהננו, הפעם בצד המזרחי עם המשפחה המורחבת.
לאחר שטיילנו מאגיוס ניקולאוס ולגמנו מן התרבות היוונית גמיעה הגונה, המשכנו לאי המצורעים, שנקרא גם "ספינאלונגה" ,אליו ניתן להגיע בשייט עם סירה מ"אלונדה" או מ"פלאקה"- עיירות מדהימות ביופיין שניתן ואף מומלץ להתרחץ בהן בעונה(קיץ) .צבעי הטורקיז ניכרים בכל פינה אליה מביטים מן הסירה – לעיתים נדמה כי הגענו לגן-עדן קוסמי שכולו צבוע בגוונים של כחול-טורקיז אל מול שמים בהירים ונקיים בצבע תכול. חופי הים כאן הן ממש אוצר לאומי והממשלה נוהגת בם בכבוד – הכל מטופח נקי ומסודר.
אנחנו לא עלינו לאי עצמו (מטעמי זמן) אלא שטנו בסירה מאלונדה סביב האי והתרשמנו ממנו מבחוץ, אבל למי שמעוניין לעלות לאי ולהסתובב בו ישנה אפשרות שכזו .ישנו ספר ידוע שנכתב ברוח המקום שנקרא :"האי של סופיה" שמספר על האי המסתורי והמיוחד הזה. האי שימש כמושבת מצורעים במחצית השנייה של המאה ה-20 זאת כדי לבודד אותם מהאוכלוסייה הבריאה שהים חוצץ בין הבריאים לחולים. מאוחר יותר נבנה כאן על-ידי הונציאנים מבצר גדול וחזק שאחר כך נכבש על-ידי התורכים.
