הודו הייתה בעבר מילה נרדפת לטיול אחרי צבא , בשנות ה- 80-90 הרבה צעירים טסו לחו"ל מיד אחרי הצבא. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חיפוש עצמי , בהודו הרוחניות היא דבר מרכזי ומסתבר שכנראה פותר את הסבך הרציני של חייל או חיילת שיוצאים לאזרחות ומרגישים כמו דג קטן שיוצא מתוך אקווריום קטן אל האוקיינוס הגדול – ממש כמו מורה נבוכים . הודו היא מדינה ענקית, המשתרעת על שטח של כ 3 מיליון קמ"ר. הודו נמצאת בקודוקודה הדרומי של יבשת אסיה והיא מונה כ 1.5 מיליארד אנשים ולשפה הינדית המדוברת שם יש כ 100 ניבים שונים.
הודו מחולקת לכמה חלקים מבחינה גיאוגרפית , צפון המדינה אזור הרי ההימליה, אזור המאופיין בטבע עם נוף הררי שיש בו מלא טראקים. מתחת להרים הגבוהים נמצא עמק פורה עם נהרות רבים , המרכזיים הם : הגנגס, בראהמאפוטרה והאינדוס. בהודו בעלי חיים מיוחדים ורבים הנמצאים בטבע הפתוח באזור צפון ומערב המדינה למשל: אריות ,פילים, טיגריסים, דובים, נמרים, קרנפים, אנטילופות, קוברות, פיתונים, תנינים ועוד.
מרכז המדינה כולל, בין השאר, את מומבאי – עיר סואנת עמוסה וצפופה מאוד. דרום הודו אשר נושק לאי – סרי לנקה , כולל חופים טרופיים קסומים ומהפנטים שכמו במשיכת קולמוס מביאה אלפי צעירים ,שהמוכר בינהם הוא אזור גואה שהפך למרכז מסיבות טרנס מהגדולים בעולם אבל כולל גם חופים לבנים עם קוקוסים , דקלים אקזוטיים לרגליהם של מפרצים תכולים.
מטבע לאומי : הרופי (20 רופי שווים בערך שקל אחד).
אמצעי התחבורה העיקריים בהודו: רכבות , אוטובוסים, מוניות, ריקשות.
האוכל בהודו הוא חגיגה לטעונים שמרביתו מבוסס על תבשילים של קטניות וירקות עם טעמים עמוקים ורבים שנובעים כמו מנביעת מים שופעת ועל כן הוא גן עדן לצמחוניים שבינכם. עיקר ההשפעה על הטעמים במנות שתאכלו כאן בהודו מגיע מהשימוש בערב רב של תבלינים כגון : תערובת התבלינים המוכרת גם פה בארץ בשם מאסלה, כורכום שנותן את הגוון והצבע הצהוב לאוכל, כמון שנותן את הטעמים הכהים לאוכל והכי משמעותי ודומיננטי שסוגר את כל הטעמים ונותן להם גוון חריף זה הקארי והצ'ילי (ראו הוזהרתם ! אם אתם לא אוהבים חריף יש לציין זאת בפני המלצר) .
לצד תבשילים מתובלנים באופן חזק לצד המנות מוגשים המאפים המסורתיים של ההודים המוכרים בשמות : צאפטי (שזו הפיתה שלהם), נאן (שיזכיר לנו את הלאפה) , פורי (כדורי לחם מטוגנים) לרוב נמכר כאוכל רחוב ועוד. המאפים ההודים מקבלים ארומה ופריכות ייחודית בגלל העובדה שהם נאפים בתנור אבן מיוחד הנקרא "טאנדורי".
אוהבי בשר לא יקופחו פה, נכון שהפרה היא קדושה להינדים אז , נכון זה לא המקום לקרניבורים אבל מנות בשריות מבוססות על עוף תמצאו כאן למכביר ברחבי הודו . למשל עוף בטאנדורי הוא אחד מהמעדנים של המטבח המסורתי ההודי – זהו עוף מושרה ברוטב כתום וריף הקרוי "טיקה". מנות נוספות שנותנות למטבח ההודי משב רוח בשרי הן הקבב עוף והבשר כבש.
מימד נוסף שמעניק נפח ועוצמה קולינרית מתפרצת למטבח ההודי זה המטוגנים שלהם , הסמוסה יזכיר לעירקים שבינינו את הסמסוסק עם החומוס – זהו מאפה בצק שמטוגן בשמן עמוק פחוס ומלא בבשר, חומוס , תפוחי אדמה או ירקות. הפאקורה הוא אחד המעדנים המטוגנים שמדירים שינה משפים רבים בעולם, מדובר על טאמפורה ייחודית שעוטפת את המאפה בציפוי מעניין וכורכת בתוכו מלית של פאניר גבינה או מילויים כגון : תפוחי אדמה או ירקות.
אחרון אחרון חביב בקולינריה ההודית הוא האורז , מגיע בצבעים שונים וטעמים שונים ומלווה כמעט כל ארוחה בהודו , תמצאו אותו בכל מסעדה . למשל האורז השגור בפיהם של כל הודי הוא הטאלי , אורז עם עדשים מבושלים כדי ליצור לחות ורטיבות במנה היא מועשרת בהרבה רטבים עם נגיעות חריפות. אם אתם בקטע של חריף עצבני אז בירנאי – יעשה את העבודה . ואם אתם רוצים לטעום את כל הודו בצלחת אחת אז לכו על פולאו ותחוו תבלינים עם מנעד רחב של טעמים.
כפי שציינתי בהודו מגוון רכב של אמצעי תחבורה ,שימו לב הדרכים והכבישים בהודו משובשים ומסוכנים לנהיגה לכן לא מומלץ לשכור כלי רכב לנסוע באופן עצמאי הדבר מקבל משנה תוקף בתוך הערים (בייחוד במומבאי).
הרכבות : הרכבות בהודו זה עולם ומלואו יש רכבות רגילות שעולות בערך 30 רופי (כ 1.5 ש"ח) מומלץ מאוד להזמין מקומות מראש כי הרבה פעמים אין מקום, ברכבות יש מחלקות שונות חלקן עם מיזוג וחלקן ללא , חלקן כוללים מזרון וכרית עם מיטה וחלקן לא .סוג אחר של רכבות הוא רכבות מלון – אילו הן למעשה רכבות שהן ממש כמו בית מלון לכל דבר ועניין המחיר של כאילו רכבות הוא כ 300 רופי בממוצע (15 ש"ח). הסוג השלישי הוא רכבות אקספרס אילו הן רכבות העילית של הודו הן : מהירות ,מודרניות , חדישות , מאובזרות , ממוזגות ונוחות.
לינקים : רכבות מלון .
הטיול המוצג כאן הוא מעגלי . המסלול מתחיל בדלהי => לג'איפור (ראג'אסטן) => פושקר (ראג'אסטן) => פטהפור סיקרי => אגרה (אוטר פראדש) =>דלהי.
רחובות ניו דלהי הם פסיפס אנושי מהיפים בעולם , הקיום של האנשים מבוסס על מינימום שבמינימום, כל כך צנוע בעקבות העוני הרב ותפיסת החיים שרואה ברוחניות ערך עליון ובחומריות ערך תחתון. הפוך ושונה בתכלית מאורח החיים המערבי.
דלהי היא עיר עתיקה ענייה ומוזנחת יותר מהעיר ניו דלהי שהיא מפותחת יותר וכוללת מלונות יקרים, מסעדות וקניונים גדולים. הקסם של דלהי כולל ניחוחות וצבעים כל כך מיוחדים שמובעים באמצעות ריקשות שחוצות את העיר ללא הרף, מסגדים, שווקים צבעוניים, מופעי רחוב וכמויות אנשים עצומות שאינן משתוות לשום עיר בעולם. דלהי היא עיר צפופה שבה כ – 15 מיליון תושבים.
איפה מומלץ לאכול בדלהי : בתוך המיין באזאר יש הרבה מסעדות זולות וטובות שיכולות לתת מענה טוב לתרמילאים בעלות של 100 רופי .לי יש טיפ לגבי אוכל בחוץ שהוא תקף לכל מקום בעולם (כולל בארץ) וזה לאכול במקומות עם תחלופה גבוהה זה מעיד על טריות (ברוב המקרים).
להלן רשימת המסעדות המומלצות בדלהי :
1.Sam`s – Cafe : בית קפה מסורתי שהוא גם מסעדה שמגישה אוכל אקלקטי ורב טעמים כגון : מנות בשריות ומנות צמחוניות מהמטבח ההודי ואפילו המבורגרים (צמחוניים או מעוף , שלא תטפחו – תקוות שווא) כתובת המסעדה : Main Bazar , Pahar Ganj , New Delhi – 110055 – Vivek Hotel.
2.סטאר סיזל : מסעדה הודית טיפוסית עם אוכל מצוין ושירות מעולה (אל תפספסו את נתחי העוף המוקפצים) כתובת – Pahar Ganj New Delhi – 110 055.
3.מאלהוטרה : אומרים שאם לא אכלת ב Malhotra לא אכלת בהודו – זו נחשבת לאחת המסעדות הפופולריות ביותר ,היא אמנם לא מהמסעדות זולות בדלהי , אבל באופן יחסי , עדיין זולה , המסעדה מגישה מגוון רחב של מטעמים ותבשילים מהמטבח ההודי הטיפוסי. כתובת המסעדה : 1833 Laxmi Narain- street Paharganj -Delhi .
קוטאב מינאר– מינארט- זהו אתר היסטורי המזוהה עם ניצחון המוסלמים על שליטי האזור המיוצג דרך מבנה אבן עתיק.
נסיעה בריקשות בסמטאות העיר העתיקה – בלב שוק ססגוני הכולל :תכשיטים ובדים לכלות וחתונות ועוד. ריקשות מסורתיות חוצות את הכביש ללא הרף בקצב בלתי יתואר.
המסגד הגדול של דלהי- הג'אמה מסג'יד Jama Masjid
לאקשמי נאריאן – מקדש הינדי ורוד ומצועצע.
פהאר גאנג' / מיין בזאר – אמנם לא שיא התיירות כאן , אבל המקום מכונה "רחוב התרמילאים " על שום העובדה שהוא קרוב לתחנת הרכבת והרב המטיילים עוברים דרכו בדרך אלייה.
שער הודו אשר נבנה לזכר הנופלים במלחמות, בנייני הממשל הקולוניאליים, בית הנשיא ובתי הנבחרים.
המקדש הסיקי הראשי של דלהי – מקדש הזהב הסיקי – גורדווארה באנגלה סאהיב
המקדש מחלק אוכל למי שרוצה(אלפי מנות ביום) . מבקרי המקדש יכולים להכנס למטבח ולעזור בהכנת האוכל. הכניסה לכל המתחם ברגליים יחפות וכיסוי ראש.
בראג' גאט– אתר ההנצחה והזיכרון למהטמה גנדי ומקום שריפתו.
מקדש הלוטוס המפורסם, השייך לדת הבהאית, מקדש יפהפה הבנוי משיש לבן ומוקף בבריכות וגינות.
רג'אסטן, ארץ המלכים. ביקור ביפה מבין עריה, ג'איפור מכונה בחיבה "העיר הוורודה" בשל הצבע הוורוד העז של אבני החימר מהם בנויים בתיה של העיר העתיקה.
ארמון המלך, שנבנה ע"י המהראג'ה ג'יי סינג השני במחצית הראשונה של המאה ה-18. מאז ועד ימינו המהראג'ה של ג'איפור מתגורר בחלק מארמון זה, וחלק נוסף פתוח לציבור כמוזיאון. בארמון נוכל לראות חפצים, רהיטים, את אולם קבלת הפנים המלכותי, בגדים מלכותיים ועוד.
מצפה האסטרונומי שנקרא "ג'נטר מנטר". המצפה נבנה גם הוא ע"י המהראג'ה ג'יי סינג השני (בונה העיר), והוא המצפה האסטרוני הגדול והשמור ביותר מבין המצפים האסטרונומים שנבנו.
מצודת אמבר הנמצאת במרחק 15 ק"מ מג'איפור. עלייה למצודה רכובים על גבי פילים ומשם ניתן לתצפת על האזור. המבצר משלב מוטיבים ארכיטקטוניים מוסלמיים והינדים. במבצר זה חיו המהראג'ות עד בנייתה של העיר למרגלות המבצר.
פושקאר עירו של האל בראמה – זוהי עיר השוכנת סמוך לאגם הקדוש פושקאר, שעל פי המיתולוגיה ההינדית הוא נוצר ע"י פרח הלוטוס שנפל מחיקו של האל בראמה וכך נוצר האגם.
על גדות האגםשל פושקאר צפינו במאמינים ההינדים שלאורך כל שעות היום מבצעים טבילות טהרה באגם וטקסים דתיים שונים ואף מציעים לעוברי האורח להשתתף בטקסים. בעיר ישנם שווקים ססגוניים וצבעוניים.
עיר הרפאים פטהפור סיקרי (Fatehpur Sikri), שנבנתה על ידי השליט המוגולי אכבר ושימשה כבירת האימפריה המוגולית במשך 14 שנה בלבד. העיר ננטשה בשל מחסור במים ושלל מבניה נשתמרו באופן מפליא עד ימים אלו. פטהפור סיקרי היא דוגמא מובהקת לעיר מבוצרת מוגולית בעלת הגדרות ברורות לעיר פרטית וציבורית.
אגרה היא עיר עם הרבה פרדיגמות מצד אחד נמצאים בה כמה מפלאי עולם , הטאג' מהאל למשל ומצד שני הרחובות מטונפים , מסריחים ולא מזמינים , אבל מסתבר שלמטבע יש שני פנים וכך כאן באגרה. הטאג' מהאל הוא המוזילאום עצום הממדים אשר נבנה על ידי הקיסר שה-ג'האן לזכר אשתו האהובה מומטז מהאל, נחשב עד היום מופת ליצירות ארכיטקטוניות. במשך 22 שנה עמלו על בניית המבנה בעל השיש הלבן אשר צבעו משתנה לאורך שעות היום לפי מיקומו של השמש.
מבצר אגרה המוקף בחומה אדומה ושימש בעברו כמבצר צבאי ובתקופות מסוימות שימש כעיר בה שכנו ארמונות ומקדשים.
המכבסה באגרה – אנשים מכל אגרה מגיעים לנהר וכובסים את בגדיהם , המקום אמנם לא נקי אבל הצבעים הרבים מטהרים ומאזנים את תחושת הטינופת והגועל. זוהי למעשה מכבסת הבגדים הגדולה ביותר בתבל.
בפנייתכם אלינו נא ציינו בגוף ההודעה לאיזו אטרקציה / מסלול וכדומה, אתם מעוניינים במידע או סיוע.