טחנת הרוח במשכנות שאננים היא רפרודוקציה מדויקת לתחנת קמח שהופעלה ע"י רוח וייצרה קמח.
טחנת הרוח משה מונטיפיורי – סיפור המעשה
הסיפור שלנו מתחיל לפני כ 140 שנים בשנת 1885. יהודי נדבן שהגיע מאנגליה הקרה לארץ ישראל הבוערת (תרתי משמע). שמו של האיש היה משה מונטיפיורי הידוע גם בשם הנדבן מאנגליה. הוא התחיל לרכוש קרקעות רבות במחוץ לחומות העיר העתיקה . בכספי ירושה שקיבל מקרוב משפחה. על קרקעות אילו הקים בשנים : 1860 ו 1892 את השכונות ימין משה ומשכנות שאננים בהתאמה. שכונות אילו ניצבות עד עצם היום הזה ונחשבות לשכונות מעולות בירושלים.
בשטחן של שכונות אילו נבנתה בשנת 1857 טחנת רוח מודרנית ,אשר תוכננה ונבנתה ע"י מומחה בתחום. בשם תומס ריצ'רד הולמן. נשאלת השאלה למה בכלל להקים טחנת רוח שמפיקה קמח , שאין כאן כל כך הרבה רוח במרבית ימות השנה?
התשובה טמונה בכך שהרעיון להקים את טחנת הרוח כאן הוא טכנולוגיה חדשנית המיועדת להחליף את השיטה המסורתית שהייתה נהוגה מאוד שנים. שימוש בחמור הרתום עם מוט עץ לאבן ריחיים שעליו לסובב אותה כדי לטחון את השעורה ולייצר את הקמח.
טחנה מופלאה ומרשימה זו פעלה במשך 18 שנים , במהלכן היא סיפקה פרנסה יפה לבעלי ומפעליה . ולמען האמת גם לרווחת תושבי השכונות אשר נהנו מאספקת קמח. טחנת הקמח הייתה מטבע לשון לחדשנות ויעילות . עד שבשנת 1876 הופסקה פעילותה של הטחנה מסיבה אחת מרכזית עלויות תפעול יקרות מאוד. כניסתן של טחנות הקמח שעובדות על קיטור מסתבר זולות יותר לאחזקה. ויותר מזה הן אינן תלויות בחסדי הטבע.
