לרוע המזל שום גורם ממשלתי לא לקח אחריות על המקום ולכן הכניסה למקום עם רכב בעייתית ביותר ואף אין שילוט איך להגיע. אחד המאפיינים ונקודות העניין המצדיקים ביקור במקום הוא :פריחת התורמוסים בצבע כחול עז, המזכירה יצירת מופת של פיקאסו, בשלל צבעים, פריחה מרהיבה לבנה של שום, חרציות צהובות, סתווניות לבנות ופרחים עונתיים נוספים. מכסים ועוטפים את ההר המשקיף לעבר נוף מרהיב וססגוני.

ההר גבוה משקיף לעבר תל עזקה במערב, המקום בו חנה דוד המלך לקראת המפגש עם גוליית הענק, ובצפון תצפית על קיבוץ נתיב הל"ה. בתנ"ך מוזכר כי במקום זה התאגדו והתאספו כל הפלישתים בהנהגתו של גוליית כהכנה לקראת המלחמה מול שאול המלך וחיילות עם ישראל.

המלצה : לבצע מסלול מעגלי, לטפס אל ההר מהמסלול הראשי, לטייל על גבי ההר לעצור לפיקניק בסמוך למרבדי התורמוסים אל מול נוף עוצר נשימה. ולחזור למטה משביל צדדי בצידו השמאלי של ההר, אמנם קצת יותר תלול אבל מעניין מאוד ועשיר בפריחת תורמוסים לאורך מורדות ההר.

הדרך למעלה נוחה להליכה וישנם שבילים מסודרים ,למרות שהכיף הגדול הוא לצאת מן השבילים ולהתוודע לטבע במלוא הדרו ולנוף המשגע הנשקף מן הגבעה על כל עמק האלה. מומלץ למצוא פינה הדורה ופורחת, מה שלא קשה, ולהתנחל עם המשפחה שם לארוחת בוקר או סתם פיקניק של שבת. תוואי הדרך למטה קצת יותר קשה ומצריך לפעמים לרדת עם הישבן באזורים שהירידה תלולה מאוד.