גן לאומי תל קאקון הוא אתר חדש הנמצא בעמק חפר והוכשר לאחרונה למבקרים ע"י רשות הטבע והגנים.
מדובר במבצר קדום אשר נמצאו בו שכבות ושרידים מתקופות שונות בהיסטוריה שהקדומה ביותר היא "תקופת הברונזה" שהחלה בשנת 3700 לפני הספירה נוצרית ובמילים פשוטות לפי כ – 6000 שנה.
עוד במצודה נמצאו שרידים המאופיינים לתקופות :הצלבנית, הממלוכית והעות'מנית ועד למלחמת העצמאות כשהיה כאן כפר ערבי שנכבש בקרבות עיקשים.
שרידי המצודה מרשימים ביופיים, ונמצאת על תל גבוה יחסית לפני השטח.
מבצר קאקון מוקף בקירות אבן גבוהים שכפי הנראה שימשו כחומה מפני צרים. בחלקו הפנימי של המבנה יש קירות שעליהן משולבות אבנים עתיקות שנשתמרו באופן חלקי.
הגן לאומי החדש נמצא בין שטחים חקלאים באזור השרון הפורה והוא חלק מהשטחים של מועצה אזורית עמק חפר.
הוא חולש על שטח של כ- 50 דונמים.הממצאים האריכאולוגים מצביעים על פעילות חקלאית ענפה באזור שנותר פורה עד עצם היום הזה.
אז מהי קאקון?
בתקופה הצלבנית (שהחלה בשנת 1100 לספירה לאחר כ 500 שנות שלטון מוסלמי). אופיינה קאקון כעיר בעלת מיקום מרכזי בין העיר קיסריה לעיר שכם.
ממש כמו שתל אביב ממוקמת היום במרכזה של ישראל .
הצלבנים השתקעו פה, כי העיר התאימה בדיוק לצרכים ולדפוס החשיבה שלהם . עיר בעלת מיקום פנטסטי המאפשרת ניהול וקשר רציף עם צבא הטמפלרים והמסדר ההוספיטלרים ברחבי הארץ.
מעבר לאספקט הניהולי – לקאקון היה ממד חשוב נוסף, היא הייתה בצומת כלכלי מאג'ורי מה שאיפשר מסחר חופשי בעל נפח גדול וכן שימוש בקרקע למטרות של גידולים חקלאיים.
בתום התקופה הצלבנית, בשנת 1260, כשעלו לשלטון בארץ הממלוכים.
הפכה קאקון ללב החברתי, הכלכלי, הצבאי והמנהלי של ארץ ישראל. גם הממלוכים ידעו לנצל את מרכזיותה של העיר לצרכיהם באופן אופטימלי.
אחרי הממלוכים, בשנת 1517, החלה התקופה העות'מנית .שגם הם בחרו בקאקון כעיר להתיישב בה. העות'מאניים היו ידועים ביכולתם להקים מסילות רכבת בפריסה גדולה. ועל כן התיישבו כאן סמוך לרשת מסילות הרכבת שהקימו.
תודות לקרקעות הפוריות הצמודות לתל קאקון. וקלות העיבוד שלהן , נחלה כלכלת החקלאות תקופות טובות .
מה אפשר לעשות כאן?
אפשר לטייל סביב התל, לעבור בין חורבותיו, להביט בקירות האבן ובעמודים ולהתרשם. מומלץ להגיע לקראת השקיעה ולהתענג עליה. כמו כן מראש התל ניתן להשקיף מהים במערב עד לאזור השומרון במזרח.
לצד המבנה יש עצי חרוב שיעניקו לכם רגעים מתקוים של צל ופסטורליה.
