תל עפולה נמצא במרכז עמק יזרעאל, על דרך הים הקדומה שהובילה ממצרים לבבל ואשור. וכולל ממצאים ארכיאולוגיים של התיישבות בעפולה הקדומה. שהחלה בתקופת הברונזה בה פותחו חקלאות מסחר ותעשייה. אחד הממצאים המעניינים שהתגלו בתל הוא בור פחיות ששימש לקדרות. החפירות במקום גילו ממצאים מעניינים המצביעים על התיישבות עתיקה בת 5000 שנים. מתקופת הברונזה ועד לתקופה הממלוכית. ב 1926 גילו פה ממצאים על מצודה על חלקו הדרומי של התל , כפי הנראה מהתקופה הממלוכית.
המצודה נבנתה מאבני גזית ענקיות ובקירות שלה שולבו ציורי קיר של 2 ארונות קבורה רומיים. בכניסה נמצאו מזוזות אבן. המבנים בתל נבנו לפי תיארוך התקופות כלומר מבנים מתקופות קדומות יותר למטה ואילו מהמאוחרות יותר מעליהן.
המצודה נחרבה בראשית תקופת העותמנית, מפולות אבן אדירות נפלו וכיסו את הממצאים. על חורבות היישוב הוקם כפר ערבי ע"י סורסוק שהיה ערבי נוצרי מביירות. סורסוק העסיק אריסים בעיבוד האדמה והקמת כפר "איל פולה".
שנים התל עמד שומם ושימש בתחילה כמטמנה מקומית של הכפר. –
מאוחר יותר לאחר מכירת הקרקע של עפולה ושל אזור התל ,התגלו הסרקפוגים בתל עפולה. זאת כאשר החקלאים החלו להעתיק אדמה פוריה מן התל לשדות. הסרקפוגים הם ארונות קבורה רומיים מאבן שנועדו לקבורת המתים, סרקופג מתרגום יוונית זה "אוכל הבשר". הם שולבו בתוך קירותיה של המצודה,ולוו בעיטורים.
התל אמנם קטן ולא גדול אך נמצאו בו לא פחות מ 10 שכבות התיישבות המצבעיות על נפח התיישבות גדול.
בתל התגלו ממצאים שונים כגון : סרקופגים, רצפות אבן, כדי חרס,קערות חרס, קנקנים, פסלונים קברות,אבני גזית ועוד.
