הרקפת הינה פרח יפהפה הפורח בחודשי החורף ותחילת האביב. הרקפת הינה פקעת שאוהבת מאוד קור וסלעים.
ולכן תפגשו אותה בשיא החורף גדלה בתוך יערות וסלעים שכידוע בחודשי החורף קרים יותר ממקומות פתוחים בהם הקור פשוט מתפשט.
ואילו היערות הם צפופים יותר. שומרים על לחות גבוהה ועל קור מה שהכרחי לפריחה מוצלחת של הרקפת.
הרקפות פורחות בכמה צבעים : וורוד ולבן.
הן פורחות בקבוצות ואגדים.
ניתן לראות ריכוזים גדולים מאוד שלהן סביב גזעי עצים בתוך היערות ,בין העצים עצמם.
מתחת לסלעים ואפילו עליהם הן אוהבות לפרוח.
הרקפת היא גיאופיט, סוג של פקעת. שלאחר החורף מתקיימת בתוך פקעת שתשרוד מתחת לאדמה עד שובו של החורף הקר והגשמים. הם אילו שיחיו את הפרח היפה בעל עלי תלתן מרהיבים.
הפקעת היא מעין מאגר מזון עבור הפרח ממנו הוא ניזון.
אז איך מתרבות הרקפות ?
תהליך הריבוי של הרקפות בנוי מ 2 חרקים מעולם החי .
את הזרעים שלהן מעבירות הנמלים החרוצות ממקום למקום.
והן אחראיות למעשה למקום בהן יקום ויפרח הדור החדש של הרקפות.
תחילה תתפתח הפקעת ורק לאחר 3 שנים ייפרחו פרחי הרקפת היפה.
ועל תהליך האבקה אמון "העש". קול מיוחד שהוא משמיע גורם לאבקה בתוך הפרח להתפזר ולעוף באוויר.
הרקפת היא פרח מוגן וחל איסור לדרוך ולקטוף אותו.
לרקפת כ 5 עלי כותרת קטנים , הנובעים מתוך גבעול בעל צורה של "עמוד קטן ".
היוצא מהפקעת כ- 30 סנטימטרים מעל פני האדמה. ממנו גם יתפתחו פרחי הרקפת.
בישראל ישנם שני מינים(זנים) של רקפות .האחת רקפת מצויה והשנייה רקפת יוונית.
המצויה גדולה יותר מהיוונית שפרחיה גם קטנים יותר וגם בעלי מבנה של "ספר עם דפים".
הרקפת המצויה בעלת פרחים בצורת לב עם נקודה כהה ומודגשת בבסיסו.
הדרוזים משתמשים בעלים של הרקפת להכנת ממולאים.
ובעבר השתמשו בחומר שבפקעות (ציקלמין)כרעל ל"הרדמת" דגים ולשיפור בדייג.
הציקלמין נועד למנוע מבעלי חיים להכחיד ולאכול את הרקפת וכך מסייע להשרדותה בטבע.
משך תקופת הפריחה של הרקפת הוא גדול יש רקפות באזורים קרים בישראל שתהליך פריחתן מתחיל בחודש אוקטובר ונמשך עד יוני ראשית הקיץ.
ריכזנו עבורכם גולשי האתר , מקומות בהם ניתן לצפות ולחזות בפריחה רבה וססגונית של רקפות בישראל.
