אתר המחזור הגדול של מדינת ישראל הוא פארק אריאל שרון. זהו פארק אורבני עצום ורחב ידיים שמעבר לחשיבותו לטיפול בפסולת של גוש דן, הוסב לפנינת חמד של ממש.
פארק אריאל שרון או בשמו היותר מוכר “חירייה” הוא למעשה הריאה של גוש דן והפך בשנים האחרונות לפארק טבע מרשים. קצת היסטוריה על “חירייה”, שם המקום הוא על שמו של הכפר הערבי “אל חי’ריה” שהיה במקום עד 1948, אז תושביו נטשו אותו ולא הורשו לחזור אליו. “חיר” בערבית זה טוב, על שום הקרקע הפוריה שנמצאת במקום. האתר שימש מיום היווסדו 1952 כאתר ריכוז הפסולת הגדול ביותר בישראל.
האתר ידע תקופות קשות שכללו שריפות חוזרות ונשנות בעקבות גז המתאן שנפלט מהתל האדיר. וכן מפגע בעלי כנף שגרמו בסוף לסגירתו הזמנית של חירייה, כך קרה בשנת 1998 בעקבות ריכוז גדול של בעלי כנף שעפו סביב הפארק בגלל הפסולת הרבה בו, נכנסו ציפורים לתוך מנוע אחד המטוסים שהמריא מנמל תעופה בן גוריון לניו-יורק וגרמו לנחיתת חירום. הפארק כוסה בניילונים לאיטום הקרקע וכך מנע את נוכחותם הרבה של ציפורים בהר ובתוך כך נפתח מחדש.
בשנת 2007, דרך חברה ממשלתית שהוקמה, שוקם האתר והפך לפארק מטרופוליני עצום עם מדשאות, שולחנות פיקניק ואגם מרהיב לצד תל הזבל.
