לאחר מכן הדרך הפכה לקשוחה וקשה אך הג’יפ צלח אותה בקלות, בדרך ראינו הר בצורה משוננת זוהי מצודת הורקניה שחלשה על הדרך -אך אין שם כעת שרידים ממשיים. כמו כן באזור הוקמו ארמונות קיט, שהמוכר בינהם הוא “ארמונות יריחו” – בארמונות אילו היו גם אוצרות רבים. בהמשך ההיסטוריה הבריטים הכשירו את הדרך וסללו אותה. התחלנו לראות ברקע, מבין קפלי ההרים המרהיבים של מדבר יהודה המשמשים כווילון להצגה הגדולה – חומה גדולה עם צריחים אשר תלויה על המצוק של נחל קדרון.  אט אט שהתקרבנו בנסיעה עם הג’יפ, התגלה לעיננו מחזה מהפנט וכל כך נדיר, מנזר מרסבא נפרס מולנו שהוא בנוי על צלע ההר, ביננו לבין מנזר מרסבא – זורם ונשמע היטב נחל קדרון- נחל שהיום משמש להובלת השפכים של ירושלים.

קצת היסטוריה על מנזר המרסבא: בסוף המאה החמישית לספירה, תחילת השישית, החלה תופעת הנזירות בעולם כולו, וכאן באזור הזה של מדבר יהודה נמצא , עפ”י הנצרות, המדבר של הארץ הקדושה ולכן באזור מדבר יהודה הוקמו הרבה מאוד מנזרים, הראשון שבהם היה מנזר חריטון  – אשר נמצא סמוך להרודיון,  אדם זה,חריטון,  ייסד את מוסד הנזירות שם בתקופה הביזנטית ושם מתרכזת “השמנא והסלתא ” של הנזירות שבהמשך גדלה והתפתחה למנזרים רבים באזור: דיר חג’לה בבקעת הירדן, סנט ג’ורג בוואדי קלט, אבטימיוס מעלה אדומים ועוד. בשיאה הגיעה האוכלוסייה ל 50,000 נזירים במרחב מדבר יהודה., סבאס בנה כאן את מנזר מרסבא ומנזרים נוספים במדבר יהודה כגון: סנט ג’ורג ,קרנטל .הנזירים אינם נמצאים בתוך תחומי המנזר במהלך השבוע הם נמצאים ב”לאורות ” שזה כוכים החצובים בתוך הסלע שם הם מתבודדים לומדים וכותבים יומם וליל. שבילי אבן על מצוקי ההר מובילים אליהם שלמטה זורם ונשמע היטב נחל קדרון.