צונם – היתה עיר עתיקה. על פי סקר אריכאולוגי עולה כי מדובר ביישוב גדול באופן יחסי לעומת יישובים/כפרים אחרים באזור בעת זו. "חרבת צוואנה" הוא השם של המקום בשפה הערבית.
שפירושו "אבן צור". ממצאי החרסים שנמצאו במקום מעידים על הימצאות כפר התיישבותי במהלך התקופות: הרומית, הביזנטית והממלוכית. מן המבנים שנמצאו במקום ניתן ללמוד כי הם מתקופת הביזנטית.
במקום נמצאו גם מבנים מהתקופה הממלוכית – ההרס הרב במקום נגרם בעקבות רעידת אדמה.
האתר המוצלח הזה נמצא באזור מעלות – תרשיחא. וליתר דיוק בין היישובים אבן מנחם וגורנות הגליל. האתר זכה לשם "העיר האבודה".
הוא מכיל שרידים ארכיאולוגים שונים כגון : בית בד, בורות מים חצובים בעלי קשתות (הקשתות נמצאו בחלק העילי של העיר – מטרתם הייתה לחזק את הקומה העליונה באמצעות אגנים וחגורות אבן).
עוד נמצאו במקום : מבני מגורים, קברים, חלקי עמודים. ושרידים של מחראב(גומחה) המזוהה עם מסגד כפי הנראה מהתקופה הממלוכית.
לפי הסממנים שנמצאו ניכר כי העיר שימשה לאגירת מים בכמויות מסיביות וגדולות במיוחד מעבר לצרכי העיר .
סביב האתר יש צמחייה שאופיינית לגליל כגון : חורש ים תיכוני טבעי ( אלונים, ער אציל ועוד).
בחורף נוצרת באתר בריכת חורף המקיימת מרקם מיוחד שמשמש כר פורה לדו חיים.
עוד במקום נמצאו : חרסים מיוחדים מהתקופה הרומית המטילים אור על קיומה של התיישבות רציפנ לאורך מספר תקופות היסטוריות..
על פי השרידים שנמצאו בחרבת צונם. אריכאולוגים שבדקו את המקום. מעריכים כי היישוב היה מיושב החל מהתקופה הרומית ועד התקופה המוסלמית המוקדמת.
