תצפית מצוקי לוץ

לאחר לילה קפוא וקר במיוחד במתחם האוהלים שהקימה עבורינו חברת הלוגיסטיקה של ” New Age Trekking- עידן ואורי בשבילים ” ולאחר שסיימנו את המסלול של היום הראשון ממערב מכתש רמון להר עידו .השכמנו קום , שטפנו פנים וצחצחנו שיניים לקראת יום חדש , השמש עלתה לאיטה בהדרגה כמו מסך שעולה בקולנוע , מדורה הודלקה להפשיר את גופנו שהיה בהקפאה עמוקה במהלך שעות הלילה וזה יצא להפשרה מהירה. כוסות תה שנותר חם כל הלילה בתוך המיחם התמלאו במהרה. שועל חביב התגנב לאזור המדורה בחיפוש אחר שאריות מזון , מפאת האנשים הוא הרגיש מאויים ניסה את מזלו פעמיים ולאחר מכן נעלם כלעומת שבא . הצוות אירגן בזריזות על השולחן ארוחת בוקר עשירה שכללה : חביתות חמות, גבינות , ירקות , כל אחד רקח לו את הלחמניה אותה הוא אוהב.

זריחה מחניון עידו

אכלנו את ארוחת הבוקר,  אספנו את ציוד הלינה שלנו והתקפלנו .יצאנו לדרך המישורית מאוד, הלכנו ימינה , חצינו את נחל ערוד ועלינו עם הסימון השחור והשילוט ” מעלה לוץ” שמאלה לעבר ערוץ הנחל דרומה. הדרך נוחה ועשירה באבנים קטנות מהתקופה בה זרמו בו מים . משם המשכנו ועלינו מעל ערוץ הנחל . הדרך המשיכה כמו ברכבת הרים לעלות ולרדת בין קפלי ההרים אך במתינות ועדינות רבה.משם המשכנו אל יובליו אל נחל “אין שם” . שבהחלט היה מסתורי ופיקנטי.

בדרך ראינו מאובנים מסתתרים מתחת מתחת לסלעים, תאי הנוף משתנים ללא הרף , יותר צמחייה בדמות שיחים המעטרים את מבושיו של הנחל העלום. פסענו בין חמוקיו וגילינו שהשביל בחלקו מצופה בשכבת אבן עם קפלים וחריצים, ממש כמו רקמת עור על הגוף.תוואי השטח נוח ודי פשוט להליכה , גבעות עם מינימום טיפוס. משם התחלנו לטפס קצת יותר ממה שזימן לו השביל בהתחלה והגענו לתצפית מהממת אל “הארץ האסורה”. תצפית משגעת אל עבר חלקה הדרומי של רמת הנגב או במילים אחרות סופו של אזור הנגב ותחילתה של אפיזודת הערבה.

למטה עמק מישורי רחב ידיים המשמש כשטח אש במהלך ימות השבוע ואילו בחגי ישראל נפתח למבקרים.  משמאלנו הר עריף ולצידו הר כרכום – הר עם גן פסלים ארכיאולוגיים וחריטות קדומות על סלעיו, המשתקפים היטב נוכח הראות המושלמת שהייתה באותו היום. במזרח ימינה יותר הר שגיא, עליו ניצבת כמו כפתור לחיצה, יחידה צה”לית שאמונה  על השקט והבטחון עם הגבול המצרי. נקודה נוספת במערב היא הר חריף עליה גם גם כן יש בסיס צבאי שמהווה נדבך נוסף במערך ההגנה ואטימות הגבול עם מצרים. פסגה זו אליה עלינו לנוף המושלם, הצבוע כמו איור של ואן גוך, היא מצוקי לוץ .

נחל אליאב -דרום הנגב

בנקודה בה עצרנו לגמנו קפה מהביל מקומקומו השורק של אורי , ותה חם באדיבותו של רן. הח’ברה הוציאו את מיטב המטעמים שלהם מהתרמילים שאגרו אותו כמו חיילים דרוכים לשעת השין. השלט בנקודה בה עצרנו מורה בבירור כמו תמרור תנועה , שמאלה נחל קציעה , ימינה נחל אליאב ובמרכז מהיכן שהגענו הסימון השחור של נחל ערוד.האזנו בשקיקה ובקשב לסיפוריו המרתקים של אורי רייס המדריך הנמרץ שלנו, אודות “מסע ה 14 לאום רשרש” – זהו מסע שהתקיים בשנת 1945 אותו הוביל שמעון פרס באזור הנגב העצום. המסע התחיל ברביבים , דרומית לבאר שבע והסתיים באילת , אל המסע הצטרפו 14 אנשי הפלמ”ח והנוער העובד והלומד שבצעו את הנגב כמו פרי בשל במסע הארוך והמייגע שלהם שנמשך כ 10 ימים שהם רכובים על גמלים.

תכליתו ומטרתו המרכזית של המסע הייתה לבדוק את האפשרות ליישב את הנגב להכיר את המרחבים ויחדיות השטח באמצעות מפות אותן שירטטו במהלך המסע. לימים מפות אילו  עליהן עבדו ימים כלילות השתמש צה”ל בעת כיבוש אילת במבצע הידוע ” מבצע עובדה“. מלשון הצבת עובדה לאויב המצרי שאנו כאן כדי לכבוש את השטח ולהתיישב בו. מסע זה היה קשה מנשוא אך שמעון פרס וחבריו טבעו במו ידיהם ורגליהם את גבולות ומתאר הנגב עד עצם היום הזה.

לאחר הפסקה בה חלקנו נמנם בה , ירדנו ימינה לעבר נחל אליאב בשביל המסומן בצבע ירוק . ראינו שרידים של חקלאות נבטית  בדמות טרסות חקלאיות הנשענות בעקשנו לשכבת הסלע.  גילינו ריכוז רב של חלזונות שלידו מחילה שנחפרה ביעילות מתחת לסלע רחב ידיים עם פתח עילי. שאסף קוצן מצוי (מעיין עכבר שדה מדברי) לארוחה שלו. החלזון כידוע חי כשנה. הקוצן משתמש במחבוא זה על-מנת שיוכל לאכול בנחת מבלי להיות מוטרד שיאכל בעצמו ע”י עופות טרף או זוחלים הסוקרים את הסביבה ללא הרף ותרים אחרי טרף שאנן. מפה מגיעים במהרה להתפצלות שבילים , ימינה מעלה ערוד שמאלה הר רומם בורות לוץ. נפנה פה שמאלה.

הח'ברה בטיול להר רמון

המשכנו בהליכה נמרצת על גבו של הנגב הנמשך כמו דינוזאור אינסופי . עצרנו מתחת לעץ  די גדול שהצל את חלקנו נוכח השמש שעלתה , העץ ניצב בדד בתוך ערוץ הנחל.אורי הסביר לנו שמדובר ב”שקדיית רמון”  זהו עץ שקד בלדי החי בנגב. ובתקופת האביב פורח במלוא תפארתו. עץ השקד הזה יתרבה מהזן המקורי שהיה כאן עוד בתקופת הנבטים.הריבוי של עץ זה המפיק כ 50,000 פרחים ומתוכן מוליד כ – 1000 שקדים  צאצאים. מתוך שקדים אילו המשמשים כזרעים לדור העתיד ,נדיר שהתפתחו עצים רבים, עובדה שאין נוכחות ומופע רב לעץ זה באזור . עוד הפתעה שנקרתה בדרכינו במהלך האתנחתא תחת שקדיית הרמון היא להקת פראים יפה שחלפה מעלינו בתזזיות ומהרה . צבע גופם בגוונים של כתום לבן ייחודי ומחייה את הנגב השומם.

מפה המשכנו ללכת לאורך דרכים קדומות עם עצים כגון אלה אטלנטית , הנוף החקלאי של הטרסות הנבטיות הקדומות ממשיך להופיע על צלעות ההרים כמו עיטורי כתר. ההליכה בחלקה בדרך ג’יפים וטובה וממשיכה מערבה לכיוון הר רמון , הירידה אל תוך שיפולי הההר מזכירה הליכה בתוך חטיף מקופלת אינסופי המתכנס לתוך עצמו . עצרנו להפסקת הצהריים שלנו שהייתה בין קפלי ההרים בחלקם התחתון. הפשלנו את שכבות הביגוד עם העלייה הניכרת בקרינה ובטמפרטורה. אכלנו במרץ טונה, ירקות את עוגת השוקולד הטעימה של אימא של נועה , ולגמנו את הלימונצ’לו המענג של איתמר. כל הארוחה לוותה בשתייה חמה שבושלה היטב בקומקום של אורי. המוגן  בתריס  מתכת ,כמו מחנה צבאי, מפני הרוח שזרמה לחלופין בין ההרים.

פראים במסלול של נחל אליאב

צילום הפרא : זוהר בורנשטיין

התחלנו לעלות מעלה אל עבר הר רמון , מריחים כבר את הסוף . שהגענו למעלה פנינו ימינה לעבר מרפסת – הנקראת “תצפית קרני רמון לזכר צוות מעבורת החלל קולומביה ” הצופה לעבר מכתש רמון הרי אדום ומצפה רמון באופק. זוהי הנקודה הדרומית של מכתש רמון הצופה על כל חלקו הסופי והאחרון. אמבטייה שקועה עם הרי געש נושנים קרויים על שמותיהם של הנספים במעבורת קולומביה בה קיפח בה את חייו  אילן רמון. האזנו בשקיקה לסיפורו של רן על חגי אבריאל גיבור ישראל שנמלט מציפורני הנאצים והגיע לישראל הקים את מצפה רמון ושדה בוקר.

התחבטנו יחד עם אורי בשאלת היווצרות הקמטים של ההרים והצוקים הסובבים את המכתש , תנודת היבשות קיפלה את ההרים ונתנה להם צורות בעלות אופי של מדרון ואופי של קימור. מכאן חזרנו על עקבותינו והמשכנו לעבר הר רמון – זהו למעשה ההר הגבוה ביותר באזור הנגב גובהו כ- 1037 מטרים והוא שימש כאתר פולחן לפני כ 4000 שנים בתקופת הברונזה.  באתר ישנם מבני קבורה המוגדרות אבנים על גבי קיר ישר. אפשר לשלב ולעשות גם את שביל סובב רמון .

מהר רמון חזרנו אל כביש 171 הליכה של כקילומטר בדרך ג’יפים שם חיכה  לנו האוטובוס המאסף , מסלול זה היה באורך של כ 16 קילומטרים לקח כולל עצירות כ – 8 שעות לערך. תודה לאורי רייס מחברת New Age Trekking- עידן ואורי בשבילים  על יומיים משגעים וכיפיים במיוחד ולכל חברי הקבוצה – נהנתי מאוד לשהות במחיצתכם במהלך היומיים בהם טיילנו יחד.

לנוחיותכם מצורפת מפת המסלול בתחתית הפוסט. מסלול זה מתחיל בחניון הר עידו ומחייב הקפת רכב לסוף המסלול. למי שיש זמן נוסף לטיול יכול לקפוץ לבורות לוץ הנמצאים מעבר לכביש .

מסלולים נוספים באיזור

האטרקציות המומלצות שלנו

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חניון הר עידו
דילוג לתוכן