סיורים בירושלים ישנם לא מעט. אבל סיור אחד מיוחד מאוד ומחבר אותנו עמוק עמוק לשורשים היהודים של כל אחת ואחד מאיתנו.
מדובר סיור ברובע היהודי המכונה בז'רגון העממי : "סיורובע". ישנן לא מעט חברות שעושות סיורים ברובע היהודי למסגרות חינוכיות ולפרטיים. את הסיור המוצע ניתן לעשות גם לבד ברגל. לעצור בנקודות השונות שבמהלך הסיור ולהתרשם מהן.
תיאור הסיור ברובע היהודי
הסיור לרובע היהודי מתחיל בשער יפו, הנושק לשדרות ממילא, אם יוותר לכם זמן וכוח לאחר הסיור ברובע היהודי מומלץ בחום לבקר בבתי הקפה ,המסעדות והחנויות בשדרות ממילא.
נחצה את שער יפו ונכנס לעיר העתיקה אחרי השאר תראו רחבה ענקית . ממול הכניסה לרובע המוסלמי , אנו נפנה ימינה בכניסה לרובע הארמני. מימיננו נראה את מגדל דוד.
ההליכה ברובע הארמני קצרה יחסית וכוללת בעיקר חנויות של מורצי קרמיקה ותכשיטים.
שימו לב הולכים בכביש צר מאוד שהוא גם מעבר להולכי רגל וגם נוסעים בו כלי רכב. לכן יש לשים לב בייחוד עם ילדים, רכבים ואופניים נוסעים במהירות.
לאחר הליכה קצרה בין הסמטאות נעזוב את הרובע הארמני וניכנס לרובע היהודי. יקבל את פנינו שלט עשוי אריחי קרמיקה מעוטרים על קירות האבן הירושלמית "ברוכים הבאים הרובע היהודי" עם סמל של מנורה ובתים אריח לצד אריח.
נעבור בכניסה לרובע שקשת אבן דקורטיבית מעלינו. לאחר הליכה קצרה נגיע לנקודה הראשונה בסיור.
מוזיאון חצר היישוב הישן
זהו מוזיאון מיוחד במינו אשר כולל תצוגות מגוונת של היישוב היהודי העתיק ברובע היהודי. למשל תערוכה של בעלי מלאכה שעברו מן העולם. או "סיפורים יוצאים מהכלים" – מפגש מיוחד עם סמספרים ירושלמים המסבירים על מוצגי המוזיאון.
יש גם משחקים לילדים למשל "להיות ילד בארץ ישראל" מדובר על חדר עם משחקים מהילדות ברוח השלטון המנדטורי. "סיפור חלה" – אוסף מיוחד של כיסויי חלה נמצא במוזיאון ממנו תוכלו להתרשם.
בנוסף במוזיאון יש אירועים שונים כגון : מפגשים עם אמנים יוצרים, סופרים , משוררים ועוד.
כרטיס משפחתי למוזיאון עולה 50 שקלים.
פרטי המוזיאון
טלפון : 02-627-6319
המוזיאון פתוח מיום ראשון עד חמישי בין השעות 10:00 ל 15:00.
**קבוצות יכולות להגיע בשעות נוספות בתיאום מראש.
מוזיאון זה הוקם למעשה על מתחם של שני בתי כנסת : "בית הכנסת אור החיים" ובית הכנסת והאר"י הקדוש". הראשון על שמו של האר"י הקדוש . (רבי יצחק בן שלמה לוריא – מגדולי המקובלים של צפת).
לפי המסורת היהודית הארי הקדוש נולד בשנת 1534 כאן בדיוק. בית הכנסת השני "אור חיים" הוקם בשנת 1742 ופעיל עד עצם היום הזה. הוא קרוי על שמו של רבי חיים בן עטר יליד מרוקו שהקים כאן ישיבה בשם "כנסת ישראל".
בית הכנסת של הארי הקדוש פעל עד 1948 בלבד. על גג המקום הקימה ההגנה עמדה שנועדה להגן על הרובע בשעת המצור על השכונות בתוך החומה.
המשיכו לפסוע ברחוב "אור החיים", לאורך הרחובות הצרים ישנן ישיבות רבות ובתי כנסת ששימשו ומשמשים את תושבי הרובע. על קירות הרחוב נתלו תמונות צבעוניות ומאוד מיוחדות של בתים ובית כנסת בינהם. סמל לחיים היהודיים ברובע. בקצה הרחוב יש חנויות יודאיקה יפות עם מוצרים יהודיים כגון :טליתות ,מזוזות, כיפות סרוגות ועוד.
מכאן יש ירידה במדרגות לחלק השני ברובע שבו יש את הקארדו עליו מיד נפרט.
הקארדו
הקארדו הביזנטי היה למעשה רחובה הראשי של ירושלים במאה השישית לספירה, או במילים פשוטות מרכז העיר השוקק חיים בימים עברו. מקורו מהתרבות הרומאית ומשמעותו קישוט רחוב באמצעות עמודי אבן ועיטורים.
ניתן לראות במקום 6 עמודים שתמכו במבנה עתיק עם גג אדום שכיסה את הרחוב.
נרד במדרגות לתוך הקארדו שם נראה צילום קיר יפהפה שלו המתאר את המקום . ושיחזור של הרחוב הראשי של העיר ירושלים בתקופות הרומית והביזנטית.
הקארדו בנוי משני חלקים : המזרחי שרוחבו נאמד בכ -25 מטרים. והמערבי שרוחבו נאמד בכ 22 מטרים. הרחובות כוללים מדרכות שבמרכזם שדרת עמודי אבן. חשיבותו ההיסטורית של הקארדו באה לידי ביטוי בכך שהוא מופיע במפת מידבא(מפה של ארץ ישראל שהתגלתה בפסיפס בתוך כנסייה בעיר מדבא שבהרי מואב -ירדן..
מפה זו של ארץ ישראל כללה את הנקודות החשובות בה ביותר בין התקופות 600 עד 700 לספירה.
כאמור הקארדו היה ציר חשוב וצומת מרכזית בעיר ירושלים , רחוב למסחר ומקום לתהלוכות דתיות. מרכז העיר של ימינו. כיום יש בתוך הקארדו חנויות.
שרידים שנמצאו ברובע היהודי
במהלך חפירות ברובע נמצאו שרידים מעניינים מתקופות שונות למשל עיטורי אבן מהתקופות הרומיות והביזנטית. כמו כן נמצאו אלמנטים בעלי גוון אומנותי .אילו הם עמודים מאבן (המכונים מרפקים) שתפקידם היה להוות תמך לקשתות האבן שהיו בתקרה העליונה.
הם למעשה "קשרו וחיברו" את חלקו העליון של המבנה עם יסודותיו.
הממצאים מוצגים בצד ימין של הסמטה מעל הקארדו ליד איש האתרוגים.
רחבת משה רוסנק
מעל הקארדו יש מצבת אבן לזיכרו של משה רוסנק שהיה מפקד הרובע היהודי בתש"ח. במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948 התחוללו בתוך הרובע היהודי קרבות קשים ומרים מאוד בפיקודו של משה. חבריו ועירית ירושלים החליטו להקים את האנדרטה לזיכרו.
רוסנק הצליח להציל כ 1800 מתושבי הרובע במהלך המלחמה הזו וכן הציל גם את הכוחות המגינים על הרובע. לוחמי הרובע והנספים במלחמה הובאו למנוחות בקבר אחים בהר הזיתים. משה נקבר סמוך עליהם.
