גן לאומי תל קדש הינו אתר ארכיאולוגי המשאיר אחריו שובלים ארוכים מהתקופה ההלניסטית. תל קדש ממוקם באזור הגליל העליון באזור רכס הרי הנפתלי לא הרחק מצוק מנרה המפורסם.
תל קדש המכונה גם תל קדס כולל 2 אתרים היסטוריים: האחד תל קדש (הנמצא דרום -מערבית לכביש 899) אשר מתחתיו נובע המעיין עין קדש. והשני מקדש רומאי (הנמצא צפון- מערבית לכביש 899). זהו למעשה התל הגדול ביותר באזור הגליל העליון .
הדבר המרשים הוא שרידי הקיר המרכזי של המקדש ששרד עד היום גובהו כ- 6 מטר הוא בנוי מלבנים והוא שבור בחלקו המרכזי, כך שמגיעים רואים קיר בודד וגלמוד שלצידו שרידים של המשך הקיר נמוכים יותר. הדבר המעניין על תל קדש הוא הרצף ההתיישבותי הרב שהיה פה קרוב ל 4000 שנה מתקופת הברונזה ועד לתקופה הערבית.
המקדש הרומאי הוקם לאל הכנעני שמאמיניו היו פאגניים, בעל שמין. הוא עמד על תילו יותר מ – 210 שנים מרגע הקמתו באזור 120 לספירה עד חורבנו באזור 340 לספירה. ברעידת אדמה קשה שפקדה את המקום.
לצידו של המקדש ניתן לראות עמוד אבן ענקי נפול על הארץ. ככל הנראה שהוחרב המקדש הוא התמוטט ונותר על פני האדמה עד היום. השרידים שנמצאים בגן, שובי עין למשל הסרקופג שהינו ארון קבורה מאבן שנמצא באתר כולל מכסה האבן שלו.
סרקופג הוא מתקן קבורה עשוי אבן שמכונה גם "מעכל בשר". זאת על פי האמונה שהאבן מכלה את גוף האדם הנמצא בתוכה.
עיטורים חרוטים על השרידים של המקדש . התגליות שנמצאו פה מרביתם מחפירות שבוצעו ב- 20 שנים האחרונות והם כבירות ורבות משמעות ארכיאולוגית.
מטבעות מן התקופה ההלניסטית (יוון). אשר הוטבעו לכבודן של מלכת ונסיכת בית תלמי (הראשון בשושלת זו היה ממצביאו של אלכסנדר מוקדון).
בתל קדש יש סימנים להתיישבות יהודית. מתקופת התנחלות השבטים (שבט נפתלי). העיר קדש שהייתה פה נחרבה לחלוטין ע"י פלסאר.
בגן הלאומי היה גם כפר ערבי הנקרא "קדס" שהיה כאן עד מלחמת יום העצמאות. במקום נמצאו תעלות קשר ממלחמה זו. מהגן ניתן לראות את החרמון והנוף מרשים ומיוחד.
תיאור המסלול
המסלול הינו מעגלי, הוא מתחיל מהשלט של רשות הטבע והגנים וגם מסתיים בו.
אורכו כ – 1 קילומטר הוא עובר בשביל עפר המוגדר עם אבני שפה. השביל מקיף את הגן הלאומי ועובר בין כל הממצאים שהוזכרו לעיל.
את הגן עוטפים עצי אלה אטלנטית גדולים ויש פינת ישיבה עם שולחן פיקניק בחניון הסמוך לגן.
איך מגיעים :
בוויז : "גן לאומי תל קדש".
ליד צומת ישע בגליל העליון.
קרדיט תמונות : גדי לייבה