חשוב לדעת

חשוב לדעת

חשוב לדעת

גן לאומי מגדל צדק

גן לאומי מגדל צדק ראש העין פתוח לראשונה למבקרים לאחר שבוצעו בו עבודות שיקום, פיתוח ושימור רבות.

מגדל צדק המחודש בניהולה המסור של רשות הטבע והגנים. שנפתח לאחר השלמת שלב א' שכלל:  עבודות השיקום על ידי הקרן לשיקום מחצבות. הוא למעשה "בלון חמצן" ופנינת טבע פנומנלית. הנמצאת במרכז הארץ . הגן הלאומי מגדל צדק כולל :שבילי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מצודה קדומה ובוהקת מהתקופה הצלבנית שממנה נוף פתוח ומרהיב ובריכות חורף עשירות בערכי טבע.

עבודות השיקום, הפיתוח והשימור שנעשו כאן לקחו מספר שנים טובות . ונגמרו בתקציב של עשרות מיליוני שקלים. בשיתוף :
רט"ג, עיריית ראש העין וקרן לשיקום מחצבות, משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות.

במקום  בוצעו עבודות  שיקום נופי ואקולוגי של המחצבות הישנות הנטושות, שפעלו כאן. הוכשרה טיילת נוף מרכזית הכוללת עצים ופינות ישיבה כמו כן הוקמה מבואת כניסה יפה המסבירה את פני המבקרים. נבנו שבילי טיול באורך כולל של כ10 ק"מ, הכוללים שבילים להולכי רגל, שבילי אופניים ושבילים מונגשים, בנוסף ננטעו  עצי פרי ושיחים וכן הוסדרו חניות למבקרי הגן לאומי. כל זאת לצד עבודות שיקום, שחזור ושימור של המצודה הקדומה מהתקופה הצלבנית, המעטרת את ראש הגבעה בלב הגן הלאומי ומשלבת תצפית נוף מרהיבה לכל הסביבה – הן לאזור שמורת הטבע נחל שילה הסמוכה והן לאזור ערי גוש דן. בתוך כך, במסגרת השיקום האקולוגי על בסיס המחצבות שפעלו במקום הוקמו גם 3 בריכות חורף גדולות המזמנות  בעלי כנף רבים. המתמלאות בתקופות החורף שיש בהן גשמים, והפכו  למשכנם של מיני חי וצומח האופייניים לבית הגידול שהולך ונכחד מנופי הארץ והעולם .

שלוליות מים מגדל צדק

קרדיט תמונה : אורי קייזר רשות הטבע והגנים.

בשורה למטיילים ולטבע

בשטח הגן הלאומי מגדל צדק פעלו עוד לפני קום המדינה למשך עשרות שנים, עשרות מחצבות שסיפקו חומרי בנייה. עם סיום פעולות החציבה באזור הפכו חלק מהמחצבות לאתרי פסולת פיראטיים ולמפגע סביבתי ותברואתי. בתוך כך מבנה המצודה הקדום סבל מוונדליזם ואף היווה סכנה בטיחותית בשל גילו.

שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בראש העין, אספו את שכבת האדמה העליונה והעבירו אותה למחצבות כדי לכסות בה את פני הקרקע. שכבה זו, העשירה בזרעים ובפקעות, היא המקור לצמחי הבר הרבים במקום (ביניהם חצבים, כלניות, נרקיסים, רקפות ועוד).

הגופים השותפים לשיקום ופיתוח הגן הלאומי החדש מציינים כי פתיחתו של הגן הלאומי מגדל צדק למבקרים מתבצעת עם השלמת השלב הראשון של העבודות, כאשר בהמשך מתוכננים עוד שבילי טיול ומצפורים, שישתלבו למוזיאון פתוח המספר את סיפור החציבה במקום עם שלטי מידע  וגם הצבת קרוניות חציבה שהיו פעילות במקום עד שנות ה-30 ושוקמו. בנוסף צפוי להיבנות בהמשך באחת המחצבות הנטושות שבשטח הגן הלאומי גם תיאטרון פתוח עם אלפי מושבים. זאת לצד תכנית להקמת פארק אתגרי באתר. בנוסף יפעל על פי התכנית גם בית קפה באחד מחדרי המצודה לרווחת המבקרים במקום.

 

 

מנהרה במגדל צדק

קרדיט תמונה : אורי קייזר רשות הטבע והגנים

עוד על הגן הלאומי מגדל צדק:

היסטוריה:

מיקומו של גן לאומי מגדל צדק הפך אותו לאתר בעל היסטוריה עשירה, מגוונת ורבת שנים. בין מגדל צדק ובין תל אפק הסמוך עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית המכונה גם "דרך הים". באזור הגן הלאומי נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות קדומות שהיו כאן החל מהמאה ה-8 לפסה"נ. בימי בית שני שכן כאן יישוב יהודי ושמו "מגדל אפק". ככל הנראה החריבו הרומאים את היישוב בימי המרד הגדול.

בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר ושמו "מירבל", שפירושו "פלא היופי". במאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.

בתקופת בית המקדש השני , התגלו בשטח הגן הלאומי מערות קבורה יהודיות.

הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג'דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות'מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שייח'ים מקומיים. השייח' צאדק אל ג'מאעיני מכפר מג'דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה. הכפר המשיך להתפתח בגין יתרונותיו הגיאוגרפיים: הקרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות התעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, הקירבה למסילת הברזל והבעלות על האדמות הפוריות שבהן ניטעו פרדסים. עם התפתחות ההתיישבות היהודית במישור החוף בראשית המאה ה-20, התרבו המחצבות באזור. תעשיית האבן פרחה, ובתקופת השיא פעלו בסביבה כ-35 כבשני סיד ומחצבות אבן.

במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת "כפר חוצבים" שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים.

בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה ("הזקן"), לימים מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את הפו"ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה". פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.

בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.

בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע "בתק".

בשנות ה-70 נזנחו המחצבות במקום והפכו לאתרי פסולת. בשנת 1994 הוכרזה המצודה "גן לאומי". בשנת 2005 הורחב מתחם הגן, ומאז ועד היום נערכות בו עבודות שיקום נרחבות.

 

בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי , וצבי ישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מילוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.

הצומח:

חברת הצומח בגן משתייכת בעיקר לצומח הים תיכוני וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם משמעותי בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים.

בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי. עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.

אודות הקרן לשיקום מחצבות 

הקרן הוקמה על מנת לצמצם את הנזק הסביבתי מפעילות המחצבות ולהבטיח שיקום אתרי כרייה וחציבה נטושים. הקרן משרתת את האינטרס הלאומי והציבורי לשמירה על ערכי הטבע והאדם. לפעילות הקרן חשיבות עצומה  בהחזרת שטחים אבודים לרווחת הציבור על ידי שיקומם והנגשתם לרווחת הכלל. הקרן קבעה קריטריונים לעדיפות בשיקום וביניהם בטיחות, קירבה לאוכלוסייה, אתרי טבע ונוף, רמת הפגיעה בסביבה וייעוד השטח. הקרן פועלת להכנת תכנית שיקום ולהכשרת תשתית האתר לייעודו החדש, מבצעת ומפקחת על פעולות השיקום. הקרן פועלת בימים אלו לשיקום מספר רב של מחצבות ברחבי הארץ, והיא מזמינה רשויות נוספות אשר בתחומן נמצאות מחצבות נטושות לפעול עם הקרן לשיקומן לטובת רווחת הכלל.

 

 

מגדל צדק בלילה

קרדיט תמונה : אורי קייזר רשות הטבע והגנים

החי:

בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי , וצבי ישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מילוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.

שעות פעילות הגן הלאומי (לפי שעון חורף):

ימי א'-ה' ושבת – 9:00-16:00

ימי שישי וערבי חג – 9:00-15:00

החל מה 28/3/2021 לאחר החלת שעון הקיץ שעת הסגירה תהיה ב- 16:00/17:00 בהתאמה

בהתאם להנחיות התו הסגול/ירוק – יש להירשם מראש לביקור בגן הלאומי באמצעות מערכת הרישום באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

בתקופת ההרצה של הגן הלאומי תתאפשר כניסה לגן הלאומי ללא עלות בין השעות 6:00-9:00 בבוקר.

הכניסה לגן הלאומי הינה בתשלום של 28 ₪ למבוגר ו-14 ₪ לילד. חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. הסדרי הכניסה של תושבי ראש העין במהלך כל ימות השבוע, שעות הכניסה והסדרי התשלום יפורסמו בנפרד לתושבי העיר ע"י העירייה.

 

קרדיט תמונת שער : סטיב זילברמן

 

מסלולים נוספים באיזור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מגדל צדק
דילוג לתוכן