שמי יפתח שחר מורה דרך וחבר קיבוץ יגור.
כבן להורים מורים. אמא מורה לביולוגיה ובוטניקה ואבא מורה להיסטוריה ותנ"ך, אהבת הארץ וטיולים לאורכה ולרוחבה היו אבני הגזית מהם נבנתה אישיותי. במשך שנים ארגנתי והייתי אחראי לטיולי משפחות וטיולי המפעלים ביגור. הנני מדריך בעברית ואנגלית.
במשך 10 שנים השתתפתי בסקר ארכיאולוגי בשפלת יהודה. בנושא מערכות המסתור של מרד בר כוכבא בראשות יגאל טפר, דר' יובל שחר ופרופסור עמוס קלונר ז"ל.
בעברי, הייתי שליח של הסוכנות במילווקי שבארצות הברית. ב-14 השנים האחרונות הייתי מנהל שיווק חו"ל במפעל של הקיבוץ. ובמסגרת זו יצא לי לארח אורחים רבים ממדינות שונות וניתנה לי ההזדמנות לטייל איתם ולהכיר להם את אוצרות ארץ ישראל.
בואו איתי להכיר ולגלות את רזי ארץ ישראל על משעוליה והסיפורים המופלאים העומדים מאחוריה. יפתח בעל ידע עשיר בנושאים מגוונים כגון : היסטוריה, ארכיאולוגיה ועוד.
אז למה אתם מחכים צרו איתי קשר באחת הדרכים בלחיצת כפתור וצאו איתי לטייל.
סיפור מורשת אישי של יפתח שחר
שלמה אורן וינברג – סבא שלי היה אדריכל גנים הנה הסיפור על פועלו הרב בישראל.
מפעלו הגדול והאחרון היה תיכנונו של "גן הנדיב" בזיכרון יעקב.
הסמל של משפחת רוטשילד מכיל אגרוף קפוץ עם חמישה חיצים. המסמלים את חמש השושלות שהוקמו על ידי חמשת בניו של מאיר אנשל רוטשילד.
חמשת החיצים כסמל לאחדות המשפחה: חץ אחד יישבר בקלות אם ננסה לשוברו. אך חמישה חִצים יחד כמעט אי-אפשר לכופף. המקור לכך הוא בפסוק בתהילים ”כחצים ביד גיבור“ (קכז, ד).
מתחת לסמל מופיעות בלטינית המילים שהיו נר לרגליה של משפחת רוטשילד: Concordia = הרמוניה, Integritas = יושרה, Industria = חריצות.
בגן השתמש סבי במוטיב החמש ויצר חמישה סגנונות שונים כמספר האחים:
1. הגן הצרפתי הפורמאלי והסימטרי.
2. הגן האנגלי החופשי בלתי פורמאלי עם מדשאות, שיחים ועצים.
3. הגן האיטלקי הבנוי טרסות אבן היורדות מול הים
4. שטח טבע המשמר את הצמחייה הטבעית.
5. גן הדקלים בהם שתל 20 דקלים משלוש יבשות.
בכניסה מהשער הראשי המוביל אל הגן ישנן חמש רצועות מרוצפות וביניהן דשא. בגן הוורדים בסגנון הגן הצרפתי מיקם 5 מזרקות בנוסף לזו של אבי המשפחה.
את אחוזת הקבר תכנן אוריאל שילר ואת הגנים שלמה אורן וינברג. הם זכו במכרז ב-1936 עם מותו של הברון אך הפרויקט התעכב עקב מלחמת העולם ויצא לפועל רק בתחילת שנות ה-50.
בין לבין, תכנן סבא עשרות רבות של גנים ציבוריים, פרטיים ואפילו את הגן סביב הארמון הלבן, ביתו של חיים וייצמן במכון וייצמן.
רצה הגורל וב-1951, חווה סבא אירוע שיתוק מוחין והתקשה בהליכה ובדיבור. כאשר הגיעו אליו שליחי פיק"א, וסיפרו לו שתוך זמן קצר צריך לקום הגן ברמת הנדיב, מתוך כוונה להביא את הארונות של הברון רוטשילד ורעייתו לקבורה, מצאה את עצמה אישתו, אלישבע אורן במציאות קשה.
היא התלבטה האם להתערב בשיחה ולהטיל ספק ביכולתו לעמוד במשימה במצבו הבריאותי, או להימנע מלומר דבר. מצד אחד היא ידעה שהקמת הגן הזה הייתה משאת נפשו כל השנים והיא עלולה לגרום לו עוול קשה. מצד שני, להשיב בחיוב לפניה עלול להיות חוסר אחריות הן מבחינת בריאותו והן לגבי העניין הלאומי ממלכתי.
סבתא שתקה וסבא השיב בחיוב. סבתא לקחה את נציגי פיק"א הצידה. ואמרה להם שעל מנת שהוא יוכל לבצע את המשימה עליהם לדאוג לו לנהג צמוד קבוע, שילווה אותו עם כיסא, שמשיה מטריה וידאג לכל צרכיו וכך אכן היה.
הגן נחנך ב-1954 וסבא נפטר ב-1955, כאילו סיים את ייעודו בעולם הזה. לזאת ייקרא שירת הברבור של חייו.
ועוד קוריוז קטן, מאחר וסבא רצה שבגן בעת ההלוויה יהיו כבר עצים ושיחים גדולים ולא רק שתילים, הוא עקר שיחים ועצים בקיבוץ יגור והעבירם לרמת הנדיב.
כך מחובר יפתח שחר באופן מעשי ופיזי. לאחד מעמודי התווך של היסטוריית ההתיישבות של העם היהודי בארץ ישראל. פועלו בתחום הוראת הדרך הוא המשך מתבקש לפועלו ומורשתו של סבו.
