חרציות בשביל הליכה
מקטע מספר 2 במסגרת סדרת הטיולים משורק לפרת מתחיל בכפר עינות ומסתיים במזכרת בתיה.
בין הים לנהר צפונים מותניה של המולדת ובהם זכרונות ילדות, שאיפותינו הלאומיות, עתידנו וגם נתיב מסענו מים לים העובר עתה בין מושבות העליה הראשונה וההיסטוריה הטמונה בין רגביהן. סביל אבו נבוט אל המקטע השני במסענו אנו יוצאים מכפר הנוער עיינות הסמוך לנס ציונה, בטקס קטן בו מדריכנו יצחק אריאל יוזם המסע מים לים נוטל בידיו את שקיק החול אשר נאסף בתחילת המסע מחוף פלמחים, וילווה אותנו עד לחוף ים המלח, ומצפין אותו במקום של כבוד בתרמילו. יצחק חושף את סיפור הדרך בה נפסע היום, מסלול עירוני בין מושבות העליה הראשונה ולימוד על האנשים בעלי החזון אשר פרצו את הדרך למדינת הלאום היהודית.

סביל אבו נבוט

אנו חוצים את הכביש ההומה מזרחה, ומיד נכנסים אל מקום בו עצר הזמן במרוצתו, שקמי גן רווה וסביל אבו נבוט. בינות סבך הצמחיה בולטים מספר שקמים, אשר הענקי שביניהם נפל והתרסק. השטח סבוך ונדרש מעט ניווט בעקבות שביל קטן החודר בין הצמחיה הקוצנית כדי לאתר את סביל אבו נבוט.הסביל הינו בעצם מבנה כורכר קטן המחפה על באר קטנה שאי אז הגיעה למי התהום. למבנה קומה שניה אשר רצפתה בתהליכי התמוטטות ואינה בטיחותית בעליל, וגג העשוי מצינורות חרס, לבטח כדי להפחית ממשקל הגג ואולי גם כדי לאוורר את המקום.
יצחק חושף את האיש מאחורי הנבוט, מוחמד אגא א-שאמי עבד ממלוכי אשר היה מוכשר מספיק כדי להתמנות למושל יפו בתחילת המאה ה19. כינויו בא לו מהאלה עימה נהג להסתובב. במהלך שלטונו פיתח את העיר יפו, ובין השאר הבין כי כדי להביא שגשוג לעיר יש לפתח גם את הדרכים אליה. במסגרת פיתוח הדרכים בנה מספר סבילים, הקולר של המאה התשע עשרה, למען עוברי הדרכים, אחד מהם מתפורר לו לאיטו ממש מולנו…

קיבוץ שבילים

הליכה נינוחה בין חורשת אקליפטוסים ובוסתנים מוזנחים חולפת מול איצטדיון נס ציונה, וממשיכה בעליה על דרך חולית במעלה גבעה קטנה השולטת על האזור המישורי סביבה על אף גובהה הצנוע. בראש הגבעה מבנה בטון מלבני חסר חן, ולצידו מגדל מים המסגירים את מיקומו של קיבוץ שבילים שהוקם כאן כנקודת הכשרה לניצולי שואה בתחילת 1948, והתפרק בשנת 1950 כאשר אנשיו יצאו להקים קיבוצים ברחבי הארץ. קיבוץ שבילים שימש עמדה חשובה בימי מלחמת הקוממיות ואנשיו עמדו בעוז נגד מתקפות של ערביי נבי רובין ורמלה. ממזרח לנו פרושות נס ציונה ורחובות, ואנו יורדים מהגבעה בשביל נח, אך חולי כמובן, אל בין חורשות יפות, ציוצי ציפורים המתעוררות לאיטן ומול שדות חרושים הממתינים לגשם. מדהים כמה מרחב ושלווה ממתינים בשולי ערי החוף העמוסות והגדושות.

רחובות

לאחר הליכה שלווה בין השדות, אנו מנקים היטב את נעלי הטיולים, ופוסעים אל תוך רחובות העיר רחובות… מדריכנו עוצר בין קניון לגן יפה עטור עצי אקליפטוס, להפסקת בוקר, שלטי המאפיות והמזון המהיר בקניון מנסים לפתות אותנו, אך אנו אנשי השטח מעדיפים את הגן השליו ואת פת השחרית עם ירקות עסיסיים.
לאחר שהחלפנו כוחות אנו צועדים שעה ארוכה ברחובות, אשר כשמה היא עיר רחבה ומספקת מסלולי הליכה ארוכים. אנו חולפים באזור התעשיה על בנייניו החדשניים המעוצבים כטוב לב אדריכלי עידן החלל, בין שכונות וילות יפות וכמובן מול בנייני השיכון הבלתי נמנעים המזכירים כי ארצנו הינה בית לעם היהודי וקולטת עליה מאז היווסדה.
שער אבן במסלול טיול נחל שורק

מדינת הלאום

יצחק עוצר בלב העיר ופורש בפנינו סקירה חברתית רהוטה וברורה של התהליכים אשר הובילו לעלייה הראשונה (1881 – 1904), ואשר תחילתם במהפכה הצרפתית- 1789. מהפכה זו סימנה את דעיכת המלוכה ועליית מדינת הלאום באירופה, סוגי מדינות אשר נעו בין שני נקודות קיצון, הראשונה מדינת הלאום הצרפתית הגורסת כי כל מי ששותף לרעיון אשר בבסיס המדינה זכאי לחלק בה, והשניה מדינת הלאום הגרמנית, הגורסת כי רק לעם המזוהה עם מדינת הלאום חלק במדינה.

בין שני שיטות אלו העם היהודי מוצא עצמו גם נכסף למדינת לאום, ואגודות חובבי ציון קמו באירופה, בעיקר באזור רוסיה. אגודות אלו נקטו בגישות שונות אך כולן בעלות מטרה משותפת – הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל.
אל המשיכה של ארץ ישראל כמדינת לאום הצטרפה האנטישמיות הגואה באירופה, ששיאה אותה תקופה הפרעות בדרום רוסיה אשר כונו סופות בנגב שזעזעו את העם היהודי, וגרמו אף הם לרצון לעזוב את יבשת אירופה החשוכה, שני גורמים אשר יצרו תנועת מספריים היסטורית רבת עוצמה.
תהליך מעניין נוסף העובר על אירופה אותה תקופה היא גידול דמוגרפי הגורר אחריו תנועת הגירה לעולם החדש. יותר ממאתיים מיליון אירופים ביניהם כשני מיליון יהודים מהגרים לאמריקות, ובין ים ההגירה מספר טיפות מגיעות גם לארץ ישראל.

5500 יהודים מגיעים ליישב את ארץ ישראל ולבנות בה יישובים יהודיים, ומצטרפים אל היישוב היהודי שמנה בימי העליה הראשונה כעשרים אלף יהודים בלבד, מספר זעום של יהודים אשר נשאו עמם את זרע רעיון מדינת הלאום, ושינו את מהלך ההיסטוריה.

מבנה שימור בקרית עקרון

אנשי העליה הראשונה

אנו ממשיכים לאורך הרחובות הנקיים והמטופחים של רחובות, חולפים על פני שעריים ומרמורק, שכונות אשר הוקמו על ידי יהודים יוצאי תימן בתחילת המאה הקודמת, ועל פני המטווח העירוני של רחובות (מסתבר שיש כזה..) וחונים בגינה נלבבת בלב שכונת חבצלת הסמוכה לבית החולים קפלן. לקול ציוץ הציפורים ונביחות הכלבים המוחים על נוכחותנו הבלתי צפויה מתעמק יצחק בזהותם ופועלם של אנשי העליה הראשונה.

ראשית אנו דנים בשאלה, האם באמת אנשי העליה הראשונה היו ראשונים?
הרי היו עליות של יהודים במשך כל האלף האחרון לארץ, מהן כמה עליות גדולות, רבי יהודה החסיד ותלמידיו, תלמידי הגר"א ועוד. אך עליות אלו באו לשהות בארץ ולעסוק בה בלימוד, ואילו אנשי העליה הראשונה באו עם שאיפות לאומיות, שאכן הוגשמו וזכו בתואר העליה הראשונה – הציונית!
ארץ ישראל של אותה תקופה הינה מרחב שולי בלתי חשוב ובלתי מושקע באימפריה העות'מאנית. אך לאחר הפלישה המצרית (1831 – 1840) שנתנה דריסת רגל למעצמות ועימם לקדמה שנותרו כאן גם לאחר חזרת האימפריה העתמאנית והסגת המצרים.
הארץ מתקדמת, יש כאן רכבות קיטור, מצב הביטחון והתחבורה מגלה שיפור, והכלכלה מתחילה להתפתח.
אנשי המושבות נתקלים בשלטון שאינו מחבב את ההגירה החדשה, בערבים מקומיים שגם הם לא ממש מתים עליהם, במדינה חמה ומוכת קדחת, ומיעוט משאבים כלכליים. לעזרתם נחלץ הברון אדמונד דה רוטשילד, המשקיע כאן סכומי עתק, ושולח פקידים כדי ללמד את אנשי המושבות חקלאות, (פקידים אשר עם הזמן יחשדו בשחיתות ויעלו עליהם את זעם המתיישבים).
העליה הראשונה למרות כל הקשיים מוצלחת מאוד ו28 נקודות חקלאיות חדשות עולות על הקרקע!

אנקדוטה מעניינת היא כי בסוף תקופת העליה הראשונה הנקודה הדרומית ביותר, שנחשבה לסוף העולם, הייתה באר טוביה…אנו נמצאים ברחובות, אשר נוסדה ב1890, כאשר חנקין רוכש את אדמות דוראן, עשרת אלפי דונם, וחברת מנוחה ונחלה קמה בורשה ושולחת את המתיישבים הראשונים. בתחילת ימיה התבססה המושבה על גידול גפנים, ועם הימים עברו החקלאים לפרדסנות.

קריית עקרון

אנו ממשיכים אל השלווה קצרת המרחק שבין הערים ומיד פוסעים אל מרכז המסחר בילו סנטר העמוס מאוד. שלטי המסחר המתחננים לתשומת לב אינם מעכבים את הליכתנו והרחובות המטופחים אליהם אנו פוסעים מזכירים כי יצאנו מהמרכז המסחרי והגענו אל קריית עקרון.

בין שכונות הוילות השקטות מסתתרת לה קשת בנויה אבני כורכר שהיא השריד האחרון למסגד הכפר הערבי עקיר אשר שכן כאן עד לימי מלחמת הקוממיות, כפר אשר משמר בשמו את עקרון של ימי החשמונאים ואת עקרה ישוב יהודי גדול במאה השלישית. עם תום מלחמת הקוממיות חידשו עולים מתימן ובולגריה את היישוב היהודי במקום, וקראו את שמו קריית עקרון. היישוב מטופח ונקי, האנשים לבביים ואף בתי השיכון הבלתי נמנעים בלב היישוב בעלי חן ומרווחים.

ציור קיר במזכרת בתיה

מזכרת בתיה

אנו מגיעים לשולי היישוב, חוצים שדה חצילים הפורח בסגול וצהוב יפהפה, ומיד אנו במזכרת בתיה, יישוב אשר לעומת המושבה רחובות אשר התפתחה לעיר עצומה, נותר מושבה כפרית עד היום. היישוב כפרי, סביב רחובות מטופחים עמוסי עצים וירק ולצידם בתים יפים עם חצרות רחבות ידיים, ציוצי ציפורים ואף פרפר או שניים להשלמת האווירה. במרכז היישוב בולטים מבנים אשר חמקו משיני הזמן ומשמרים בין קירותיהם את חזות המושבה בימי חלדה.

יישוב זה הוקם ביוזמת הרב מוהליבר, ואדמותיו נקנו על ידי אנשי הברון רוטשילד ב1883 ונוהל על ידי פקידיו. היישוב יוסד בשם עקרון כמחווה לעקרון הקדומה, אך לאחר ארבע שנים שונה שמו לבקשת הברון למזכרת בתיה כמחווה לאמו של הברון, בטי סלומון דה רוטשילד.

מן הראוי לציין כאן את הפולמוס הגדול על שנת השמיטה, תרמ"ט 1889. המושבות החקלאיות שאך קמו חששו מאוד מפני חורבן עקב שנת השמיטה, ונהגו ביד רחבה בהיתרי המכירה כדי לכלכל את עצמן, אך אנשי פתח תקוה ומזכרת בתיה התעקשו לקיים מצוות שמיטה כהלכתה, ובאותה שנה בשתי מושבות שבתה הארץ.

אנו נפרדים במבט אחרון מהאתרים ההיסטוריים השמורים היטב של מזכרת בתיה, בית הכנסת הגדול, מוזיאון הרב מוהליבר, ועוד, ומסיימים קטע זה של מסענו , של ציונות עליה והגשמה.

להתראות בקטע הבא!

תודה ליצחק אריאל על סיור מושקע, סקירות מעמיקות בין התהליכים החברתיים של ראשית הגשמת הציונות ופירוט של דמות אנשי העליה הראשונה, וטיול מקסים.תודה לחברי לדרך שבאו ללמוד ולהצדיע לראשוני בוני הארץ ולהנות מנופיה העירוניים.

קרדיט צילומים וכתבה : ירון בוצר

מסלולים נוספים באיזור

מיקום במפה

מתאים ל
מתאים ל
רמת מחיר
רמת מחיר
סוגי מסלולים
סוגי מסלולים
סוג הלינה
סוג הלינה
רמת מחיר
רמת מחיר
מה כלול?
מה כלול?
נגישות
נגישות
סוג המסעדה
סוג המסעדה
רמת מחיר
רמת מחיר
כשרויות
כשרויות
משלוחים
משלוחים
נגישות
נגישות
סוג אטרקציה
סוג אטרקציה
מתאים ל
מתאים ל
נגישות
נגישות
נגישות
נגישות
רמת קושי
רמת קושי
סוג מסלול
סוג מסלול
מאפייני מסלול
מתאים ל
מתאים ל
עונה בשנה
עונה בשנה
דילוג לתוכן