מקטע מספר 2 במסגרת סדרת הטיולים משורק לפרת מתחיל בכפר עינות ומסתיים במזכרת בתיה.
בין הים לנהר צפונים מותניה של המולדת ובהם זכרונות ילדות, שאיפותינו הלאומיות, עתידנו וגם נתיב מסענו מים לים העובר עתה בין מושבות העליה הראשונה וההיסטוריה הטמונה בין רגביהן. סביל אבו נבוט אל המקטע השני במסענו אנו יוצאים מכפר הנוער עיינות הסמוך לנס ציונה, בטקס קטן בו מדריכנו יצחק אריאל יוזם המסע מים לים נוטל בידיו את שקיק החול אשר נאסף בתחילת המסע מחוף פלמחים, וילווה אותנו עד לחוף ים המלח, ומצפין אותו במקום של כבוד בתרמילו. יצחק חושף את סיפור הדרך בה נפסע היום, מסלול עירוני בין מושבות העליה הראשונה ולימוד על האנשים בעלי החזון אשר פרצו את הדרך למדינת הלאום היהודית.
סביל אבו נבוט
אנו חוצים את הכביש ההומה מזרחה, ומיד נכנסים אל מקום בו עצר הזמן במרוצתו, שקמי גן רווה וסביל אבו נבוט. בינות סבך הצמחיה בולטים מספר שקמים, אשר הענקי שביניהם נפל והתרסק. השטח סבוך ונדרש מעט ניווט בעקבות שביל קטן החודר בין הצמחיה הקוצנית כדי לאתר את סביל אבו נבוט.הסביל הינו בעצם מבנה כורכר קטן המחפה על באר קטנה שאי אז הגיעה למי התהום. למבנה קומה שניה אשר רצפתה בתהליכי התמוטטות ואינה בטיחותית בעליל, וגג העשוי מצינורות חרס, לבטח כדי להפחית ממשקל הגג ואולי גם כדי לאוורר את המקום.
יצחק חושף את האיש מאחורי הנבוט, מוחמד אגא א-שאמי עבד ממלוכי אשר היה מוכשר מספיק כדי להתמנות למושל יפו בתחילת המאה ה19. כינויו בא לו מהאלה עימה נהג להסתובב. במהלך שלטונו פיתח את העיר יפו, ובין השאר הבין כי כדי להביא שגשוג לעיר יש לפתח גם את הדרכים אליה. במסגרת פיתוח הדרכים בנה מספר סבילים, הקולר של המאה התשע עשרה, למען עוברי הדרכים, אחד מהם מתפורר לו לאיטו ממש מולנו…
קיבוץ שבילים
הליכה נינוחה בין חורשת אקליפטוסים ובוסתנים מוזנחים חולפת מול איצטדיון נס ציונה, וממשיכה בעליה על דרך חולית במעלה גבעה קטנה השולטת על האזור המישורי סביבה על אף גובהה הצנוע. בראש הגבעה מבנה בטון מלבני חסר חן, ולצידו מגדל מים המסגירים את מיקומו של קיבוץ שבילים שהוקם כאן כנקודת הכשרה לניצולי שואה בתחילת 1948, והתפרק בשנת 1950 כאשר אנשיו יצאו להקים קיבוצים ברחבי הארץ. קיבוץ שבילים שימש עמדה חשובה בימי מלחמת הקוממיות ואנשיו עמדו בעוז נגד מתקפות של ערביי נבי רובין ורמלה. ממזרח לנו פרושות נס ציונה ורחובות, ואנו יורדים מהגבעה בשביל נח, אך חולי כמובן, אל בין חורשות יפות, ציוצי ציפורים המתעוררות לאיטן ומול שדות חרושים הממתינים לגשם. מדהים כמה מרחב ושלווה ממתינים בשולי ערי החוף העמוסות והגדושות.
רחובות
לאחר הליכה שלווה בין השדות, אנו מנקים היטב את נעלי הטיולים, ופוסעים אל תוך רחובות העיר רחובות… מדריכנו עוצר בין קניון לגן יפה עטור עצי אקליפטוס, להפסקת בוקר, שלטי המאפיות והמזון המהיר בקניון מנסים לפתות אותנו, אך אנו אנשי השטח מעדיפים את הגן השליו ואת פת השחרית עם ירקות עסיסיים.
לאחר שהחלפנו כוחות אנו צועדים שעה ארוכה ברחובות, אשר כשמה היא עיר רחבה ומספקת מסלולי הליכה ארוכים. אנו חולפים באזור התעשיה על בנייניו החדשניים המעוצבים כטוב לב אדריכלי עידן החלל, בין שכונות וילות יפות וכמובן מול בנייני השיכון הבלתי נמנעים המזכירים כי ארצנו הינה בית לעם היהודי וקולטת עליה מאז היווסדה.