אגם גיבתון
קטע מספר 3 של מסע משורק לפרת  – הליכה ממזכרת בתיה עד לצומת נחשון 
מאהבת הארץ יצאנו למסע במטרה לתור אותה לרוחבה מים אל ים. הספקנו להנות ממפגש נחל שורק עם החוף, מההיסטוריה המסעירה של מושבות העליה הראשונה, ועתה אנו משלימים את הקטע המישורי האחרון לפני העליה בהרים התנכיים של מרכז הארץ.

מזכרת בתיה

אנו מתכנסים השכם בבוקר אל הגן הציבורי היפה במזכרת בתיה, גן השקד, בו סיימנו את הקטע הקודם מספר 2 . בעוד אנו מתארגנים אנו נהנים מצפיה בספורטאי העוסק בטאי צ’י ואולי גם הוא הוא נהנה לראות את קבוצתנו מתארגנת לה…

תוך מספר דקות כולם מוכנים ואנו נושאים פנינו אל השמש העולה ויוצאים מן היישוב מזרחה. היציאה מקו הבתים חושפת מיד טבע פראי, ועימו חצייה על גשר מאולתר של נחל עקרון הזורם היטב חודשים רבים לאחר הגשם האחרון.

ההליכה חושפת סביב שדות מעובדים רבים עמוסי תנובה, כרובים ענקיים המסודרים בשורות צבאיות, חצילים הפורחים בסגול מנוקד זהב, קישואים בעלי תפרחת צהובה ענקית, וכרמים הנצבעים באדום סתווי, רק חסר קצת אורז ואפשר להכין חגיגת ממולאים…

גיבתון

מולנו את הדרך חוסמים פסי רכבת מגודרים היטב, אך מעבר נוח תחת הפסים סמוך למושב יציץ מאפשר לחצות בבטחה היישר אל חורשת אקליפטוסים נאה, וממנה טיפוס קל אל תל מלוט בעל הגובה הצנוע מעל סביבתו.

במישור כל תל הוא הר, ותל מלוט על אף גובהו הצנוע מספק תצפית היקפית אל ישובי החוף אדומי הגגות אותם חצינו במקטע הקודם של מסענו, ואל האגם הירקרק הנוצר מזרימת עינות גיבתון, המוקף צמחיית קנים צפופה. למרות יופיו של האגם הביקור בו אסור בימים אלו עקב שיקום האזור ונסתפק בתצפית בלבד וסיור סביב בהמשך היום.וכן עצם היותו שמורת טבע.

תל מלוט לפי הממצא הארכיאולוגי היה מיושב למן תקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית, ולא בכדי, התל שולט היטב על סביבתו ומקנה הגנה ליושביו, עינות גיבתון הסמוכים הינם מקור מים איתן, השדות סביב כפי שכבר נוכחנו פוריים להפליא, ואפילו דרך קדומה עוברת כאן ואי אז הביאה מסחר ער ליושבי התל.

תל זה מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כגיבתון המקראית, עיר בנחלת שבט דן אשר מפאת עוצמת הפלישתים התקשה לנחול אותה. למרות היות עיר פלישתית זו מקום קטן יחסית מצפון לסרן הפלישתים עקרון, ההיסטוריה עבדה כאן שעות נוספות.

בעת שמלך ישראל נדב בן ירבעם צר על גיבתון, ניצל בעשה בן אחיה את המצב, הכה את נדב ותפס את השלטון. ההיסטוריה חזרה על עצמה בעקשנות, וכאשר בנו של בעשה אחיה שולח את הצבא בראשות שר הצבא עומרי לצור על גיבתון, זימרי מכה אותו ותופס גם הוא את השלטון…

עיון במפה אשר מדריכנו שולח למכשירי הפלפון שלנו מגלה כי הקו הישר בין גבתון עקרון וגת יוצר גבול בין הפלישתים אשר שלטו בשפלה לבין בני ישראל אשר שכנו בהר, והמלחמות מטבע הדברים התחוללו בשטח המגע בין אזורי שליטה אלו.

לאחר שהחכמנו אנו יורדים מהתל לכיוון עינות גיבתון, ועולים על גשר ברזל שנועד לסיור הקפי סביב האגם, ולפי גובהו בעונה הגשומה המים מציפים שטח נרחב המגיע כמעט למרגלות התל. גשר הברזל מספק חוויה נעימה של הליכה בין קנה נחלים צפוף השולט בשטח הביצתי, ואף חציה של פלג מים המפכפך בעוז לכיוון אגם גיבתון, למרות כמות הגשם המזערית שירדה עד כה.

השביל מסתיים מדרום לאגם בחורשת אקליפטוסים רחבת ידיים המזכירה, בעצם קיומה, כי אי אז ניסו וכנראה הצליחו מתיישבי האזור לייבש את ביצת גיבתון.

מצפה טל צמח

מצפה טל

עוד מעבר תת קרקעי נח מאפשר לחצות בבטחה גם את פסי הרכבת המזרחיים, ולהנות מעברם מפרדסי זיתים, אתרוגים ומטעי רימונים עמוסי פרי בדרך לקיבוץ חולדה. אנו חולפים על פני בתי המושב השלווים, ומגיעים אל פינת חמד הבולטת בלב המטעים בשפע כרי דשא נרחבים, וגנים מעוצבים, מצפה טל אשר למרבה הצער סגורה עתה. אך הגישה אל האנדרטה המנציחה את זיכרו של טל צמח, בן חולדה אשר נפל בפעילות מבצעית בבקעת הירדן בשנת 2002, פתוחה ומאפשרת מנוחה קלה ולמידה על חייו ודרכו של הקצין המונצח כאן.

האנדרטה מוצבת בשטח גבוה במקצת, ממנו נפתחת תצפית אל קיבוץ חולדה, הכרמים המקיפים אותו, ושדרת הוושינגטוניות היפהפיה באורך של כקילומטר המפארת את דרך הגישה לבית הרצל והיער הסובב אותו.

בית הרצל

בית הרצל

ההליכה בצל עצי הוושינגטוניה של השדרה המרשימה מובילה אל יער הרצל אשר ניטע כאן על אדמות שינקנו ב – 1905 על ידי המוסדות הציוניים, עליהם הוקמה חווה חקלאית ומאוחר יותר ניטע יער על שם הרצל, שבליבו הוקם מבנה לבנים נאה ששימש את בני החווה ואשר נקרא כמו היער בית הרצל.

פועלי החווה למודי מעשי העוינות מצד הערבים, אשר בין השאר מדי פעם מנעו מאנשי החווה לשאוב מים מהבאר הסמוכה בנחל שחם, בנו כאן חומת מגן ויצרו חצר רחבה מוגנת בה שכנו תושבי החווה.

מדריכנו יצחק סוקר בבהירות את הארועים ההיסטוריים שסערו סביב חווה זו, ומנתח את התהליכים החברתיים סביב ארועים אלו.

בשנת תרפ”ט, בעקבות בניית מחיצה בכותל, טוענים הערבים (כרגיל…) כי זו מזימה להשתלט על מסגד אל-אקצא, ומאורעות דמים פורצים בכל רחבי הארץ. במאורעות אלו נרצחים 133 יהודים, מתוכם 67 בחברון, עיר האבות.

קהילות יהודיות עתיקות יומין נמחקות בעזה, שכם טול כרם וג’נין ועוד. ארגון ההגנה אשר לאחר עשור של שקט יחסי היה ארגון צנוע בעל אופי אזורי התקשה לעמוד בהתפרצות הארועים, ושלח לחולדה את אפריים צ’יזיק (אחותו שרה נהרגה בקרב על תל חי תשע שנים קודם לכן), כדי להוביל את ההגנה על חוות חולדה בראש עשרים בני החווה.

למרות התקפה רצחנית של מאות ערבים חמושים על עשרים המגינים אלו עומדים בפרץ ולא נכנעים, אך אפריים אשר חיפה על נסיגת בני המקום אל מחסה החצר בעת הקרב נהרג וגופתו נותרת בשטח.

לאחר שעות ארוכות מגיעים הבריטים למקום, ובהחלטה תמוהה מעניקים פרס לפורעים ומפנים את אנשי החווה.

רק לאחר יומיים מצליחים בני החווה לשוב למקום ולקבר את אפריים קבורה יהודית באתר. סמוך לקיברו הקימה ב1937 הפסלת בתיה לישנסקי את אנדרטת חולדה המתארת את אפריים, אחותו שרה, ודמות נוספת המסמלים את עמידת היישוב העברי בימי מאורעות הדמים.

חולדה הוקמה מחדש בשנת 1931 על ידי קבוצת גורדוניה, ומאוחר יותר הועתקה מעט מערבה מהאתר המקורי, אל גבעה נוחה. בימי מלחמת העצמאות היתה חולדה בסיס אסטרטגי חשוב על אם הדרך העולה לבירה, וממנה יצאו השיירות אל בירתנו.

יצחק דן בקוים המקבילים בין קרב תל חי לקרב חוות חולדה, מדוע נתפס טרומפלדור כגיבור לאומי בעוד צ’יזיק נדחק אל שולי דפי ההיסטוריה, והלקחים של מאורעות תרפ”ט אשר הביאו את ההגנה לעבור ולהיות ארגון ארצי המסוגל לנייד כוחות ולהגיב לאיומים משתנים, ועם השנים בסיס כוחו של צה”ל.

אנו עורכים סיור קצר בחצר המשוחזרת, סביב מבנה בית הרצל הסגור בימים אלו, וביער הרצל בו שלטי הנצחה מעידים על העוינות הרבה בה נתקלו המתיישבים מצד הערבים המקומיים, והתעקשותם לנצח למרות כל הקשיים, המחצבה אשר ממנה נכרו אבני בניה עת שבתו מחצבות הערבים, והבאר העמוקה אשר נכרתה כדי לשאוב מים נוכח סרוב הערבים למכור מים מהבאר הסמוכה לחולדה.

אנדרטת חיל ההנדסה

אנדרטת חיל הנדסה

ההליכה ביער הרצל מובילה במהרה אל אנדרטת חיל ההנדסה, שביל העובר בין סלעי גיר ענקיים ועליהם שלטים שקופים המתארים את מערכות החייל. השלטים נסמכים אל סלעי הגיר ממערבם, ובעת בין הערביים כאשר השמש נמוכה צל המילים מתחבר אל סלעי הארץ בסמליות.

סמוך לשביל קיר הנצחה מנציח את שמות חללי חיל ההנדסה, ועמוד זיכרון גבוה המוקף בדגלי ישראל וחיל ההנדסה עליו מתנוסס המשפט “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” את פועלם בפריצת הדרך לבירה בימי מלחמת הקוממיות. אצטדיון גדול המשמש לטקסים משלים את אתר ההנצחה, ובו כלי הנדסה אשר הכריעו את מערכות ישראל, ביניהם דוברות התמסח אשר אפשרו את חציית תעלת סואץ במלחמת הכיפורים.

לאחר מספר דקות של התייחדות עם זכר הנופלים, אנו ממשיכים מזרחה אל נקודת הסיום של מקטע זה, צומת נחשון למבט חטוף אל הרי ירושלים הממתינים למקטע מסענו הבא.

תודות:

ליצחק אריאל על הובלה בוטחת ושפע ידע החושף בבהירות את ההיסטוריה של חבל ארץ זה.

לחברי לדרך שבאו לתור ללמוד ולגלות עוד פיסת ארץ חשובה יפה ועתירת היסטוריה של ארצנו.

קרדיט צילומים והכנת הכתבה : ירון בוצר

מסלולים נוספים באיזור

דילוג לתוכן