מזכרת בתיה
אנו מתכנסים השכם בבוקר אל הגן הציבורי היפה במזכרת בתיה, גן השקד, בו סיימנו את הקטע הקודם מספר 2 . בעוד אנו מתארגנים אנו נהנים מצפיה בספורטאי העוסק בטאי צ'י ואולי גם הוא הוא נהנה לראות את קבוצתנו מתארגנת לה…
תוך מספר דקות כולם מוכנים ואנו נושאים פנינו אל השמש העולה ויוצאים מן היישוב מזרחה. היציאה מקו הבתים חושפת מיד טבע פראי, ועימו חצייה על גשר מאולתר של נחל עקרון הזורם היטב חודשים רבים לאחר הגשם האחרון.
ההליכה חושפת סביב שדות מעובדים רבים עמוסי תנובה, כרובים ענקיים המסודרים בשורות צבאיות, חצילים הפורחים בסגול מנוקד זהב, קישואים בעלי תפרחת צהובה ענקית, וכרמים הנצבעים באדום סתווי, רק חסר קצת אורז ואפשר להכין חגיגת ממולאים…
גיבתון
מולנו את הדרך חוסמים פסי רכבת מגודרים היטב, אך מעבר נוח תחת הפסים סמוך למושב יציץ מאפשר לחצות בבטחה היישר אל חורשת אקליפטוסים נאה, וממנה טיפוס קל אל תל מלוט בעל הגובה הצנוע מעל סביבתו.
במישור כל תל הוא הר, ותל מלוט על אף גובהו הצנוע מספק תצפית היקפית אל ישובי החוף אדומי הגגות אותם חצינו במקטע הקודם של מסענו, ואל האגם הירקרק הנוצר מזרימת עינות גיבתון, המוקף צמחיית קנים צפופה. למרות יופיו של האגם הביקור בו אסור בימים אלו עקב שיקום האזור ונסתפק בתצפית בלבד וסיור סביב בהמשך היום.וכן עצם היותו שמורת טבע.
תל מלוט לפי הממצא הארכיאולוגי היה מיושב למן תקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית, ולא בכדי, התל שולט היטב על סביבתו ומקנה הגנה ליושביו, עינות גיבתון הסמוכים הינם מקור מים איתן, השדות סביב כפי שכבר נוכחנו פוריים להפליא, ואפילו דרך קדומה עוברת כאן ואי אז הביאה מסחר ער ליושבי התל.
תל זה מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כגיבתון המקראית, עיר בנחלת שבט דן אשר מפאת עוצמת הפלישתים התקשה לנחול אותה. למרות היות עיר פלישתית זו מקום קטן יחסית מצפון לסרן הפלישתים עקרון, ההיסטוריה עבדה כאן שעות נוספות.
בעת שמלך ישראל נדב בן ירבעם צר על גיבתון, ניצל בעשה בן אחיה את המצב, הכה את נדב ותפס את השלטון. ההיסטוריה חזרה על עצמה בעקשנות, וכאשר בנו של בעשה אחיה שולח את הצבא בראשות שר הצבא עומרי לצור על גיבתון, זימרי מכה אותו ותופס גם הוא את השלטון…
עיון במפה אשר מדריכנו שולח למכשירי הפלפון שלנו מגלה כי הקו הישר בין גבתון עקרון וגת יוצר גבול בין הפלישתים אשר שלטו בשפלה לבין בני ישראל אשר שכנו בהר, והמלחמות מטבע הדברים התחוללו בשטח המגע בין אזורי שליטה אלו.
לאחר שהחכמנו אנו יורדים מהתל לכיוון עינות גיבתון, ועולים על גשר ברזל שנועד לסיור הקפי סביב האגם, ולפי גובהו בעונה הגשומה המים מציפים שטח נרחב המגיע כמעט למרגלות התל. גשר הברזל מספק חוויה נעימה של הליכה בין קנה נחלים צפוף השולט בשטח הביצתי, ואף חציה של פלג מים המפכפך בעוז לכיוון אגם גיבתון, למרות כמות הגשם המזערית שירדה עד כה.
השביל מסתיים מדרום לאגם בחורשת אקליפטוסים רחבת ידיים המזכירה, בעצם קיומה, כי אי אז ניסו וכנראה הצליחו מתיישבי האזור לייבש את ביצת גיבתון.
