בתאריך 26/2/2025 – נחנך בטקס גזירת סרט מכובד בנוכחות השר פורוש – הממונה על ירושלים, שער העיר הקדום. שער זה נחשף לא מזמן מתחת לשער שכם(בחלקו השמאלי) ומספר את סיפור תחייתו היהודית.
זהו המקום אשר בו בנו הרומאים את שער הכניסה לעירם 'אליה קפיטולינה' (ירושלים הקדומה), במהלך שנועד במטרה לטשטש ולהעלים את הזהות היהודית של ירושלים.
במקום נחפרה מנהרה תת קרקעית הכוללת חדרים הראשון נמצא בכניסה לשער משמאל – עם מיצג אור-קולי חדשני. בו מופיעים על קירות החדר הגבוהים. שערי העיר בתקופת המקרא למשל: שער המשפט, שער המסחר, שער המלוכה,שער עולי הרגל ועוד. שערים אילו, היו מוקדים של משפט, נבואה ומסחר במסורת היהודית העתיקה.
המיצג מדהים ביופיו , בצבעים ודמויות תנ"כיות ומציע חווית היכרות ייחודית לכל בני המשפחה עם ההיסטוריה היהודית שהרומאים ניסו למחוק במאמץ רב ולא הצליחו.
שערי הכניסה לירושלים
האתר כולל גם מבואה ארוכה עם שבעת השערים (הפתוחים) המובילים עד עצם היום הזה את הנכנסים לעיר העתיקה. לצד כל אחד הסבר.
שער שכם
כיום נקרא גם שער דמשק – זהו למעשה השער הצפוני של העיר העתיקה. הוא מתחבר הישר לרובע המוסלמי. הוא נקרא כך בשל העובדה שהוא חיבר את העיר ירושלים לשכם.
השער החדש
השער החדש נחשב למיוחד ושונה משער שערי העיר . זאת מהטעם שאינו מהווה חלק מהחומות המקוריות שהוקמו במאה ה-16. השלטון העות'מאני פרץ את השער בשנת 1889 כדי לאפשר גישה נוחה יותר בין ה"קוסטודיה טרה סנטה" (משמורת ארץ הקודש) והמוסדות הקתוליים שבתוך החומות ובין ממר מוטרדים שנבנה מחוץ להן.
שער האשפות
שער האשפות נבנה בתקופת השלטון העות'מאני כמעבר להולכי רגל וכמוצא לפסולת של העיר העתיקה. כינויו ניתן לו על ידי יהודי העיר בהשראת שמו של אחד משעריה העתיקים של ירושלים בימי עזרא ונחמיה במאה החמישית לפנה"ס.
שער האריות
שמות רבים לשער זה: שער יהושפט, שער גבירתנו מרים, שער המזרח ועוד; אך דווקא שמו המוכר יותר, "שער האריות", דבק בו בטעות בשל תבליטי הנמרים שבחזיתו. הנמרים היו סמלו של המושל הממלוכי בייברס, ושולבו בחומה ככל הנראה בתקופה העות'מאנית. השער, הפונה אל הר הזיתים ואל גת שמנים, מצוי ככל הנראה במקומו של שער העיר המזרחי בתקופה הרומית. כיום מוביל השער אל הדרך הידועה כ"ויה דולורוזה", דרך הייסורים של ישוע המתוארת בברית החדשה.
שער הפרחים
שער הפרחים שבנה הסולטן סולימאן המפואר 1539 הוא אחד משערי הכניסה אל הרובע המוסלמי. השם "שער הפרחים", "באב א זהרה", הוא שיבוש שמו הערבי של "באב שער שעמד במקום בימי הביניים א־סאהרה", שתרגומו "שער הירח" או "שער הסהרורים", ככל הנראה בהשראת בית הקברות המוסלמי שמולו. בחזית השער נקבעו בחומה "אבני רוזטה" בצורת ורד, וייתכן שגם בכך טמונה הסיבה לכינויו. באנגלית נקרא השער "שער הורדוס" בשל הסברה השגויה שארמונו של הורדוס אניטפס עמד בסמוך אליו.
שער הרחמים
נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה . חוקרים משערים כי השער נבנה בתקופה המוסלמית הקדומה ככניסה תת קרקעית שהובילה אל מפלס הר הבית, ומאז נפרץ ונאטם לסירוגין. בשער הרחמים ישנם שני שערי משנה : "שער התשובה" בצפון ו"שער הרחמים" בדרום. לעומתם יש הסבורים כי השער ניצב במקום שבו עמד "שער שושן" בימי בית שני. על פי המסורת היהודית שער הרחמים הינו השער שדרכו עתיד להיכנס המשיח לירושלים.
הנוצרים סבורים כי ישו נכנס בשער זה בדרכו אחרונה. ואילו המוסלמים טוענים שמשער זה ייצא הצדק לאור ביום הדין. כיום שער זה אטום ולא ניתן לעבור דרכו לעיר העתיקה.
שער ציון
שער ציון נחנך בשנת 1542, והוא השער הקרוב ביותר לרובע היהודי בעיר העתיקה. במלחמת הקוממיות פרצו לוחמי הפלמ"ח את השער כדי לסייע לתושבי הרובע היהודי, אך לא הצליחו להחזיק בו. העיר העתיקה נפלה לידי הירדנים והשער נחסם למשך 19 שנה. בערבית מכונה השער "באב אינבי דאוד", על שם דוד המלך, שעל פי המסורת קבור בקרבתו.
שער יפו
שער יפו נבנה בתקופה העות'מאנית ונקרא על שם הדרך העתיקה המוליכה ממנו מערבה, אל העיר יפו. הודות למיקומו, ממדיו והדרו הוא הפך כשער לסמלה של ירושלים. נוסעים ועולי רגל רבים חנו למרגלותיו ונכנסו דרכו לעיר .בהם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, הגנרל הבריטי אלנבי, שנכנס לירושלים בראש הצבע הבריטי במלחה"ע הראשונה.
במרכז המבקרים של השער הקדום החדש הושקעו למעלה מ 4 מיליון שקלים ולקח 3 שנים לשפצו ולהפיכתו לאתר ביקור. הוא ממחיש כיצד ירושלים חזרה להיות בירתו החיה והתוססת של העם היהודי.
כאמור בנוסף לחיזיון האור קולי, יש שיחזור מיוחד על שולחן מואר ואינטראקטיבי עם מפה של מידבא המתארת את ארץ ישראל הקדומה באמצעות אפקטי תאורה, תערוכה של שערי החומה העות'מאנית, ומיצג מרהיב של עמוד מואר וחום עם כתובות הניצב בחדר האחרון . שער זה הנקרא "באב אל עמוד" – הוא למעשה שער שכם ההיסטורי. אשר הוצב בכיכר הפנימית לשער.
כמו כן בתוך אחד מהחדרים במנהרה שבה נמצא מרכז המבקרים – יש משחק קדום מיוחד " משחק האלקרק" – זהו אחד ממשחקי הרחוב שבהם שיחקו החיילים הרומים בירושלים. מטרת המשחק היא להוציא מהלוח את כל אבניו של היריב באמצעות דילוג מעליהן. חריטות של לוח המשחק נמצאו גם בחפירות ארכיאולוגיות ברחבת הכותל, ברובע היהודי ובמקומות נוספים בירושלים העתיקה – דרישת
שלום מימים רחוקים.
