עין קשתות - אום אל קנאטיר

ההיסטוריה של עין הקשתות

“אום אל קנאטיר”, אם הקשתות בעברית. אין מדובר בעוד אתר ארכאולוגי שבו רב החסר על הנמצא אלא ההפך. עין הקשתות הוא אתר ארכאולוגי מרהיב. שקומם מחדש (נבנה תוך שימוש באבנים המקוריות ממנו הוא נבנה) בטכנולוגיה חדשנית. הפרויקט ערך במשך 15 שנה ונפתח לקהל הרחב לפני 7 חודשים.

עין קשתות הוא אתר מורשת יהודי, הנמצא בדרום רמת הגולן. כאן בשנת 150 לספירה לערך הכל התחיל: הוקם כפר יהודי עתיק שבמרכזו היה ניצב בית כנסת מפואר ומרשים ביותר. שנבנה מאוחר יותר, במאה השישית לספירה (550 לספירה לערך). בית כנסת זה אשר בעין קשתות. הוקם כחמש מאות שנה לאחר שהיהודים חוו מספר אירועים קשים ביותר: הראשון שבהם; בשנת 67 לספירה – חורבן העיר העתיקה גמלא הסמוכה ע”י הרומאים ותבוסת היהודים במרד הגדול. השני; חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים. בעקבות זאת יהודים רבים הגיעו לכאן. לרמת הגולן והחלו להקים יישובים יהודיים שבמרכזם, בתי כנסת, לב ומרכז החיים הרוחניים של יהודים דאז.

בשנת 749 לספירה ארעה באזור רעידת אדמה קשה מאוד שהחריבה עד היסוד. את בית הכנסת והכפר העתיק שהיו כאן. כל מה שאני מספר לכם מועבר כאן בצורה ברורה מאוד וקלה להבנה לילדים ומבוגרים כאחד. זאת באמצעות סרט קצר המוקרן באולם ממש בכניסה לאתר עין קשתות. במשך 200 השנים שבית הכנסת עמד על טילו , ניהלו כאן היהודים אורח חיים הוליסטי ורוחני כאחד. עדויות לכך הם המעיינות שנבנו בתוך הכפר ונמצאים במקום עד היום.

גם המעיינות ששוחזרו כאן עם מים, שהם מקור החיים של כל יצור חי, מלמדים על מרכז התיישבותי שוקק חיים. מעיינות אילו היוו את מקור החיים בכפר ותרמו לשגשוגו הכלכלי דרך: בתי בד שהוקמו כאן לצורך הפקת שמן זית; מפעל להלבנת בדי פשתן ועוד. סמוך למעיין ניתן להבחין בקשתות הגדולות, אילו הם הקשתות שנתנו לאתר את השם שלו.

הסיור באום אל קאנטיר

הלכנו כ -200 מטרים מהמקום בשביל מונגש שברקע נראית הכנרת בבירור, מתחת להרים המשתפלים והנשקפים מפה, בעלי יופי בלתי נתפס, עובר נחל סמך אשר מתנקז בסופו של דבר לכנרת דרך בקעת בית צידא.
לעיננו התגלה מחזה מדהים, בית כנסת יפהפה עם קשתות ואבני יסוד מקוריים שנמצאו כאן בחפירות וחוברו להן יחדיו בפרויקט מיוחד של רשות העתיקות שכלל שימוש בטכנולוגיית סריקה דיגיטלית. התוצאות לנגד עינכם.

שימו לב למבנה השלם באיזו רמה של שחזור הוא הוקם מחדש עם שימוש כל כך טיפוסי בקשתות שהיו אופייניים באדריכלות של תקופה זו. השימוש בקשתות בבניה של מבנים התחיל כבר 3000 לפנה”ס , עם השנים , המבנה בעין קשתות , קרם עור וגידים.

ומי ששכלל אותו ופיתח אותו לתחומים רבים אחרים כגון: אמות מים, בתי מגורים, מבצרים, מרחצאות מים ועוד הם הרומאים בעת העתיקה שהבינו מהר מאוד שצורת בנייה זו שומרת על כוחם של מבנים בגלל “התמיכה ההדדית” של הקשתות הבנויות כמקשה אחת ומכאן חוזקם ועמידותם בפני : מזג אוויר, נשיאת משקלים וגם כמובן תמיכה במבני אבן מורכבים וגדולים.

גם היהודים והמוסלמים הבינו זאת מהר ועשו שימוש בקשתות בבנייה, וחיקו את הסגנון הרומאי.

בתוך המבנה שהוקם מחדש בכזה דיוק ניתן לראות את היכל הקודש שהוא עטוף במבנה מיוחד עם קשתות שעל גביהן חרוטים סמלים של :נשר; מנורה; אתרוג ולולב; שופר ועוד.

אום אל קנאטיר הוא יותר מאתר ארכיאולוגי, אלא אתר מורשת ושחזור מרגש המלמד ומראה שוב מחדש את תפארת היהדות לדורותיה. איך בימי קדם ניהלו כאן היהודים חיי חקלאות מפותחים לצד אמונה ופולחן דתי שמובע בכתובות ותבליטים הכוללים סמלים מהרוח היהודית. השימוש באבנים גדולות שאינן פשוטות לבנייה והרכבה לצד עבודת סיתות מורכבת (בהתחשב ברמת הכלים של ימים אילו) מראה עד כמה הדבר היה חשוב וקרוב ללבם של המתיישבים היהודים שחיו כאן.

שימו לב לתבליט הנשר שהיה בסמוך להיכל הקודש, סמל למהירות, זריזות וכוח. שימוש בסמל מוזכר במקורות תנכים נוספים, למשל על מגן הגוף של דוד בעת המלחמה.

עבורי החוויה הזו הייתה מיוחדת במינה מאחר שהיא שופכת אור על המקורות שלנו כעם ומציגה את המורשת שלנו באופן כל כך חד -משמעי ומיוחד שמסביר עד כמה עשירה ומפוארת היא ההיסטוריה של העם שלנו. מעבר לכך יש לציין שהמסלול כולו מונגש, עושה רושם כי נעשו מאמצים כבירים להפוך את האתר הזה למשהו סימבולי יהודי זאת מעבר להיותו אתר ארכאולוגי ממעלה ראשונה. כמו כן במקום ניתן לערוך אירועים כגון : בר מצווה , חתונה ועוד. ולתת לאירוע שלכם ממד רוחני- יהודי מיוחד במינו.